נא להמתין להופעת התפריט



 
טילים לשיגור לוויני תקשורת
הקטן טקסט הגדל טקסט טקסט רגיל

GSLV - Geosynchronous Launch Vehicle

מערכת ניתנת להרחבה של משגרים שפותחה על ידי סוכנות החלל ההודית ISRO Indian Space Research Organisation . המערכת פותחה במקור על מנת לשגר לווינים מסדרת INSAT למסלול גיאוסטציונארי ולהפוך את הודו עצמאית מבחינת שיגור מטענים לחלל למסלול כזה סביב כדור הארץ.

פרוייקט ה GSLV, ראשי תברות של Geosynchronous Satellite Launch Vehicle, החל בשנת 1990 כשהמטרה היתה לרכוש יכולות לשיגור לווינים גיאוסטציונאריים. עד אז הודו היתה תלויה בעיקר בברית המועצות בכל הקשור באספקת ציוד וטכנולוגייה לשיגור לווינים במשקל כבד.

ב GSLV נעשה שימוש ברכיבים מוכרים שששמשו עד אז במשגרי ה PSLV בצורת המגבר המוצק מסוג S125/S139 ומנועי הדלק הנוזלי מסוג Vikas L40/L35.5 . שיגור הניסוי הראשן של ה GSLV-Mk1 (או גם GSLV-D1) בוצע בהצלחה ב 18 באפריל 2001.

הביצועים של ה GSLV שופרו בהשוואה ל PSLV הודות לתוספת של מגברים רתומים שכללו דלק נוזלי ושלב עליון קריוגני . מדובר במשגר תלת-שלבי כשהשלב הראשון כולל דלק מוצק , השני מונע בדלק נוזלי והשלב הסופי מונע באופן קריוגני. השלב הראשון המוצק והשלב השני הנוזלי הועתקו מה PSLV. שיגורים מוקדמים של ה GSLV כללו שלבים עליוניים קריוגניים שסופקו על ידי רוסיה. בתחילה הודו נסתה לקנות מרוסיה טכנולוגיה ליצור עצמי של שלב עליון קריוגני אבל בשל לחץ מצד ארצות הברית , הטכנולוגיה לא סופקה בסופו של דב. לכן נאלצה ISRO לפתח את השלב הקריוגני המיושם כיום ב GSLV בכוחות עצמה.

ה GSLV מסוגל לשגר ולהכניס למסלול נמוך קרקע מטען במשקל מרבי של 5,000 ק"ג. באמצעות שלב עליון תוצרת רוסיה מסוג 12KRB ,ומנוע רקטי קריוגני KVD-1 c, ה GSLV מסוגל להכניס מטען במשקל מרבי של 2200 ק"ג למסלול מעבר גיאוסטציונארי ב 18 מעלות .

מגברי רתימה עם דלק נוזלי

ב GSLVנעשה שימוש בארבעה מגברי רתימה נוזליים מסוג L40 שמקורם בשלב השנ L37.5 אשר מוענים ב 40 טונות של חומרי דחף מהסוגים UDMH - קיצור של Unsymmetrical dimethylhydrazine ו N2O4 , קיצור של Dinitrogen tetroxide. חומרי הדחף מאוחסנים יחד בשני מכלים נפרדים בקוטר 2.1 מטרים . המנוע מוזן על ידי משאבה המייצרת דחף של 680 kN.

שלב ראשון
שלב ה S139 בקוטר של 2.8 מטרים עשוי סגסוגות ברזל ברמה M250 ובעל כושר הטענת נוזל נומינלית של 139 טונות.

השלב השני
Tמונע על ידי מנוע Vikas . שלב זה בקוטר 2.8 מטרים ומשתמש ב 37.5 טונות של דלחומר דחף נוזלי עם UDMH בתור דלק ו N2O4 בתור מחמצן הנתונים בשתי יחידות נפרדות של מעטפת אלומיניום מופרדות . שלב זה מספק דחף בעצמה של 720 kN.

השלב השלישי
שלב המנוע הקריוגני הוא בקוטר 2.8 מטרים ומשתמש במימן נוזלי (LH2) וחמצן נוזלי (LOX) הנתונים בשני מיכלים מפרדים עשויים סגסוגת אלומיניום המחבים ביניהם באמצעות שלב ביניים . חומר הדף בשלב זה הוא בן 12.5 טונות .ב ISRO מתכננים להשתמש במנוע קריוגני פרי פיתוח עצמי החל בשיגור החמישי של ה GSLV . ב 15 בנובמבר 2007 בוצע ניסוי ראשון בשלב הקריגני המקורי שפותח בהודו במשך 720 שניות ,שהוא משך הפעולה המתוכנן שלו גם בזמן שיגור אמיתי . הניסוי בוצע במרכז מערכות ההנעה הנוזלית שבמתקן הנסיויים של ISRO במדינת טאמיל נאדו.הניסוי הוכתר בהצלחה וקבל אישור שימוש בשיגור הבא של GSLV (GSLV-D3) שמתוכנן להתבצע בחודש מרץ 2010.

הכנות אחרונות לניסוי של שלב L-110 של ה GSLV MkIII באתר מאהנדראגירי שליד נגרקולי במדינת טאמיל נאדו. ה L-110 , קיצור של "liquid 110" קרוי כך על בשל העובדה שהוא מונע במאה ועשר טונות של חומר דחף נוזלי . ISRO,2010
 


© כל הזכויות שמורות * All trademarks are the property of their respective owners