נא להמתין להופעת התפריט



 
היסטוריה של השידור
הקטן טקסט הגדל טקסט טקסט רגיל

ליאו קירך , Kirch , Leo
נולד 1926
ראו גם : על תולדות DF1 ו Premiere

ליאו קירך ידוע מאז ומתמיד לשימצה בסודיות שבה הוא ניהל את עסקיו , שיטות המשא ומתן שלו וקשריו הפוליטיים עם הצמרת בגרמניה . אבל כל מי שעבר איתו ומכיר אותו מודה בתבונתו, אתיקת העבודה שלו והתיאבון חסר המעצורים לסכן הכל למען העסקים. הנכונות לסכן הכל הביאה אותו להיות הקיסר של אימפרית תקשורת שבימיה הטובים ( בתחילת המאה הנוכחית) הגיעה שוויה לחמישה מיליארד דולרים, לפני  
שהתרסקה בקול רעש אדיר והתפרקה לחלקים.

ליאו קירך נולד בוירצברג שבגרמניה בשנת 1926 לאב שהיה יצרן זעיר בתחום היינות . הוא למד באוניברסטה מינהל עסקים ואחר השלמת התואר עבד בעוזר לפרופסור בתחום באוניבסרטיסה במינכן.

בגיל 29 , בגרמניה שלאחר מלחמת העולם השניה מתחילחה הקריירה של קירך לנסוק . הוא החליט לעסוק ביבוא סרטי קולנוע לגרמניה ולעיתים היה כה חסר כספים , שהוא נאלץ לישון במכונית החיפושית שלו במהלך נסיעותיו ברחבי גרמניה . ההצלחה הראשונה נקרתה לו כשהעיז ורכש את זכויות הקרנה גרמניה של הסרט איטלקי " לה סטרדה" של פליני. קירך לווה לצורך כך 58,000 דולרים מבני משפחת אשתו , רכש את זכויות ההקרנה של הגרסה הגרמנית והשכיר אותו לבתי קולנוע ברחבי גרמניה.

מההכנסות שהתקבלו ממכירת זכויות ההקרנה החלה למעשה הקריירה של קירך . זמן קצר לאחר מכן הוא יצא לארה"ב על מנת לשאת ולתת עם אולפני קולנוע אמריקאיים בדבר רכישת זכויות הקרנה לסרטים בגרמניה . העסקה הראשונה נחתמה בשנת 1959 עם אולפני United Artists/Warner Bros. כדרכו של קירך כבר באותם ימים , זו היתה עסקה בעלת סיכון גבוה במיוחד . באותה תקופה הלקוחות העיקריים שלו במערב גרמניה היו ערוצי הטלוויזיה הציבוריים, שהחזיקו במונופול בתחום . כשקירך הודיע להם על נסיעתו הם מסרו לו , שבכוונתם לרכוש ממנו את זכויות השידור רק עבור 70 סרטי קולנוע בעתיד הנראה לעין ובתקציב כולל שלא יעלה על 900,000 דולרים . אבל האולפנים האמריקאיים לא הסכימו לדבר עם קירך על עסקה למכירת זכויות שידור של של פחות מ 400 סרטים, תמורתם הוא נדרש לשלם 2.7 מליון דולרים . מכיוון שקירך חשש, שהאולפנים יעקפו אותו ויפנו ישירות לערוצי הטלוויזיה , הוא החליט לקחת את הסיכון ורכש את החבילה שהוצעה לו . יש לזכור שבאותה תקופה 2.7 מליון דולרים היו סכום עתק. קירך , שניחן באינטואטיציה בריאה הבין כבר אז ואמר, שאחרי שהערוצים יגמרו את המלאי שהתחייבו לרכוש ממנו " הם יבואו לקחת עוד" וכך אכן קרה בסופו של דבר. קירך "התחיל לעשות כסף" . הרבה כסף.

פעילות קירך בתחום הקולנוע וההפצה

1969 : קירך רוכש את הזכויות הגרמניות ל 1,000 סרטים מספרית Howard Hughes/RKO Library
1970 : קירך רוכש את המניות של Kauka ב erlagsunion
1971 : קירך רוכש את הספירה של האל רואץ' עם למעלה מ 1,200 סרטי קולנוע קלאסיים
1975 נוסדת חברת TaurusMediaTechnik
1983: קירך מקים את חברת ההפקות TaurusVideo ורוכש את מרבית כותרים של חברת KinoWelt

כך גם הפך ההימור לחלק בלתי נפרד מהדרך בה ניהל קירך את ענייני האימפריה שלו מאז ועד לנפילתו הגדולה : הימורים בעסקות ענק באמצעות הללואות ענק שבדרך כלל גם הסתיימו בגריפת רווחים עצומים. לאחר העסקה הראשונה הפך קירך לספק העיקרי של תוכניות זרות עבור ערוצי הטלוויזיה בגרמניה , כשהוא מדבב מאות סרטים וסדרות טלוויזיה לגרמנית . בשנות השבעים החלה להופיע ביקורת על הערוצים בשל תלותם הבלעדית בשירותים של קירך . אבל הוא הצליח לעמוד בהתקפות מצד העיתונות והפוליטיקאים . קשריו הפוליטיים לא הזיקו לו במובן זה כולל ידידות הדוקה עם הלמוט קוהל, שיהיה יותר מאוחר הקנצלר של גרמניה.

כרונולגיה של קירך לפני עידן הטלוויזיה
1959 קירך מקים את Beta Film aלהפצת סרטי קולנוע אמריקאיים בגרמניה
1960 קירך רוכש מהשחקן בסטר קיטון את הזכויות כל סרטיו
1963 הקמת TaurusFilm שהתפוך לחברת ההסרטה וההפקה הגדולה ביותר של סרטים דוברי גרמנית
1964 קירך והמנצח הנודע הרברט פון קאראיאן מקימים את Cosmotel לסרטי קולנוע מוסיקליים קלאסים
1968 קירך מקים את IdunaFilm (היום TaurusProduktion) pלהפקת סרטים וסרטי טלוויזיה

התנהגותו החשאית של קירך בכל הנוגע לעסקיו הציגה אותו בעיתונותכאויב ציבור מונופוליסטי, המתעשר מכספי הציבור . במדינת בוואריה, לעומת זאת , הוא לא הצטייר כאויב הציבור מסיבה ברורה. בחברות שלו עבדו בתקופות השגשוג כ 10,000 איש ,כשהמתחרות שלו מבחינת היקף תעסוקה היו חברות שפעלו בסמוך כמו יצרנית המכוניות BMW ו Siemens . חלק מבעלי החסות שטופחו על ידו יצאו במרוצת השנים מהחברה ופתחו לעצמם חברות עצמאיות . אחד מהם הוא תומס האפאה, שהקים את חברת המדיה המצליחה EM.TV .

מי שהכיר את קירך אישית תיאר אותו תמיד שאיד מקסים ותרבותי , חובב מושבע של מוסיקה קלאסית שהיה מיודד אם ליאונרד ברנשיין וסייע לו בהפקת תוכנית הטלוויזיה מפורסמת שלו בשנות השישים. קירך היה מכור לעבודה ונחשב לבוס אבהי שלא הקים מחיצות בינו לבין העובדים במשרד. גם באורח חיו המאוד פרטי הוא ידוע בתור מי שלא ניהל מעולם חיים נוצצים ופזרניים.

באמצע שנות השמונים היה קירך לאחד העשירים ביותר בגרמניה אבל גם החל לסבול מבעיות ראיה בשל מחלת הסוכרת ממנה סב . למרות שהתקרב לגיל 60, הוא לא חשב כלל לפרוש . בשנת 1984, החליטה ממשלת גרמניה לפתוח את תחום השידורים לשוק החופשי ופתחה תחום עצום להזדמנויות חדשות . זמן קצר לאחר מכן היה קירך לאחד מהמייסדים של ערוץ Sat.1, אחד מהערוצים הפרטיים הראשונים בגרמניה . הוא גם החל לאגור באותה תקופה חבילה של 40% ממניות ההוצאה לאור Axel Springer Verlag, המוציאה לאור את בילד, העיתון הנפוץ בגרמניה . בשנת 1996 הימר קירך את כל הונו על חבילת ערוצים דיגיטלית בלווין .הפלטפורמה החדשה היתה אמורה להיות מנוף לשיווק חדש ונוסף של ספריית הסרטים שהוא החזיק באותה תקופה.

כרונולוגיית עסקי הטלוויזיה של קירך

1984
הקמת ערוץ הטלוויזיה השוייצרי Teleclub
קירך רוכש 10% בחברת Axel Springer
הקמת PKS, שקדם לערוץ SAT.1

1988
רכישת מניות בערוץ החדש SAT.1
השקת Teleclub בגרמניה , אחר כך יהיה חלק בחבילת Premiere

1989
רכישת Deutscher Bücherbund, מועדון הספרים הגדול בגרמניה מידי Holtzbrinck תמורת 250 מליון מארקים
השקת ערוץ ProSieben
הקמת חברת EM.TV
חיים סבן, שהגר לצרפת ב1975, מוכר לקבוצת RTL 25% מעסקי ההפצה שלו תמורת 15 מליון דולרים

1990
הקמת Filmproduktion Janus ו Scorpio Film להפקת תוכניות בידור וסרטי תעודה לטלוויזיה.
הקמת ערוץ בתשלום Premiere על ידי קירך by Kirch (25%), Bertelsmann ו Canal Plus של Vivendi

1991
הקמת חברת זכויות שידור לספורט בשם ISPR - Internationale Sportrechte-Verwertungsgesellschaft
רכישת 8% מחבילת הטלווזייה האיטלקית למנויים Telepiu ( בשנת 1997 כבר היו לו 45%)

1992
רכישת אולפני הקולנוע המזרח גרמניים DEFA במזרח ברלין
רכישת מרבית המניות בחברת הקולנוע NDF - Neue Deutsche Filmgesellschaft ( לאחר מכן עלתה ל 90%)
רכישת 24.5% בערוץ המסחרי הגרמני Tele 5

1993
ערוץ Tele 5 משנה שמו ל DSF והופך להיות ערוץ הספורט המסחרי הראשון בגרמניה
רכישת 25% ממניות Telecinco הספרדי

1994
רכישת מניות ברדיו Radio Arabella מינכן (נמכר בשנת 1998)
רשויות הקהילה האירופית מונעות הקמת שותפות MSG - Media Service GmbH בין Bertelsmann, Kirch Group ו Deutsche Telekom

1995
קירך נכנס שותף ב 15% ב Mediaset האיטלקית של ב רלוסקוני
יצירת שותפות עם Saban Entertainment ו Fox Kids TV. Sסבן רוכש בחזרה חבילת מניות של RTL תמורת 40 מליון דולרים

1996
קירך משיק את חבילת הלווין DF1 עם 32 ערוצים דיגיטליים

1997
Saban ו Fox רוכשים את ערוץ הכבלים האוונגליסטי הנוצרי Family Channel של פט רוברטסון תמורת 1.9 מיליארד דולרים
קירך הופך להיות בעל השליטה בחברת SAT.1 ( 59% במקום 44% עד כה )
חברת EM.TV מתחילה להסחר בבורסה

1998
קירך מקים את JUNIOR.TV

1999
קירך מעלה את אחזקותיו ב Prisma Sports & Media AG ל 85% ובערוץ Hamburg 1 ל 59.6%
BSkyB בשליטת News רוכשת אחזקות בחברה של קירך אשר מוכר בתמורה את אחזקותיו ב BSkyB
חברת Mediaset רוכשת 2.48% בחברת קירך
חברת KirchMedia הופכת לחברת אחזקות
הקמת TaurusLizenz ו TaurusSport
חברת EM.TV רוכשת 50% ממניות Yoram Gross Film Studios מידי Village Roadshow
מוקמת Epsilon MediaGroup כשותפות של 50% עם Mediaset

2000
מיזוג בין MediaGruppe München ו Media 1 m ליצירת SevenOne Media
חברת EM.TV משלמת 680 מליון דולרים עבור The Jim Henson Company

2001
מתפרסמות ידיעות על התוכנית לבצע מיזוג בין Kirch Media ו ProSiebenSat




אבל המציאות היתה אחרת . קירך , שניחן בחוש עסקי מפותח אבל גם אהב להסתכן בלי הרבה מחשבה לא הבין הפעם, שהשקעתו תביא לאסון כבד לחברה שהקים ושבראשה עמד . בשנה הראשונה לפעילותה מכרה חבילת הלווין DF-1 רק 100,000 מנויים, שבריר מהכמות שנדרשה להתחיל לכסות על ההשקעה . עד שנת 2000 הגיעה עלות החברה וההפסדים לסך כולל של 2.8 מיליארד דולרים . ההפסדים המשיכו להצטבר .

Get the Flash Player to see this player.

פרומו של חבילת DF1

מומחים המכירים את פרשת DF1 אומרים, שהכל התחיל בצעד שמאל גם נמשך כך . הממיר היה יקר מדי ( עלה 500 דולרים) ולמרות זאת קירך התעקש להעביר את עלות הממיר למנויים . היה לו נסיון מועט בכל הקשור בעבודה עם קהל מנויים או עם טכנולוגיות מתפתחות אבל הוא הדף והרחיק באופן שיטתי אנשים שיכלו לסייע לו להמנע מליפול בכל המלכודות אליהן נפל, בסופו של דבר . שותף שיצא בזמן מהחברה אמר על התנהלות קירך : " הוא רצה לעשות הכל לבד, ובכך הוא טעה".

אחד החובות הכבדים של חבילת הלווין נבע מהעובדה, שקירך רכש כמות עצומה של תכנים ( סרטים וזכויות שידור של אירועי ספורט) תמורתם הוא התחייב לשלם 2.6 מיליארד דולרים עד שנת 2006.

Get the Flash Player to see this player.

פרומו של חבילת Premiere משנת 1995

בשנת 1997 החלו להופיע בעיתונות העסקים ידיעות על כך שעסקי הלווין של קירך הולכים ומסתבכים . למרבה הפלא, הוא הצליח ( שוב) להשיג הלוואות בנקאיות וגם בתקופה שלאחר מכן .לשם כך יש להבין את המבנה הפוליטי והכלכלי בו שרויה גרמניה זה שנים רבות. בנקאים רבים הודו ( שלא באופן פומבי) שהם חששו מהפעלת לחצים פוליטיים בשל קשריו הטובים של קירך עם הצמרת . גם העובדה שבגרמניה היה קיים באותה תקופה דואופול של קירך וקבוצת Bertelsmann שירת היטב את המערכת הפוליטית, שרצתה למנוע בכל מחיר כניסה של גופים מחוץ לארץ לתחום המדיה .

אחד הנימוקים המנצחים של בנקאים רבים לשאלה מדוע הם המשיכו בעצם להלוות לקירך כספים היה : " ארבעים וחמש שנה הלווינו לו כסף למרות שהוא הסתכן ולמרות זאת, בכל פעם הוא עשה חיל בעסקים למרות הכל. גם הפעם לא ראינו בזה סיכון מיוחד".

אבל בחבילת הלווין קירך נפל ובגדול . בחודש ינואר 2002 החליטה קבוצת ההוצאה לאור אקסל שפרינגר לנצל את אופצית ה put שלה בשווי 670 מליון דולרים , הסכם שהיה מחייב את קירך לרכוש בחזרה את המניות של החברה המשותפת שהיו בידי שפרינגר . לקירך לא היה הכסף. בנוסף , גם רופרט מרדוק, בעל השליטה בחבילת הלווין הבריטית BSkyB שהחזיק באופציה דומה של קירך הודיע לו , שלקראת חודש אוקטובר הוא עומד להפעיל אותה . האופציות של קירך החלו להיעלם אחת אחרי השניה ומצבו הרע החל להתבהר עוד יותר .

לוח זמנים של התרסקות
2001
קירך רוכש 51% מזכויות השידור של מירוצי Formula 1 מידי SLEC Holdings תמורת 1.54 מיליארד דולרים
News Corp. רוכשת 2.48% מחברת Kirch
Kirch רוכש את האחזקות של Axel Springer'ב Sport1, וכעת יש לו 76.5%
: חיים סבן מוכר את חלקו ב Fox Family Worldwide לחברת דיסני תמורת 5.3 מליארד דולרים
Dresdner Bank דורש מקירך להזחיר חוב של 400 מליון דולרים , אבל בסופו של דבר מאריך את תוקף ההלואה
דיטר האהן, מנכ"ל KirchMedia אומר לכתב רויטר'ס שהחוב של הקבוצה הגיע ל 5.5 מיליארד דולרים

2002
רולף ברוייר, מנכ"ל Deutsche Bank מביע באופן פומבי את ספקותיו לגבי יכולתו של קירך לעמוד בהתחייבויותיו הבנקאיות. זהו כדור השלג שיגרום לנפילה הגדולה . קירך יתבע אותו ואת הבנק בהמשך על כך שהוא גרם לפשיטת הרגל ועבר על חוקי הסודיות בנקאית . פליטת הפה הזו תעלה לבנק הרבה מאוד כסף.
קירך מבטל את תוכנית המיזוג בין KirchMedia ו ProSieben
Axel Springer דורשת לממש את זכות המכירה חזרה של מניותיה בחבילת הלווין תמורת 767 מליון יורו , וכן למכור 11.5% ממניותיה בחברת ProSiebenSat.1
הבנקים מכניסים את קבוצות קירך לכינוס נכסים

פירוק החברה
2002
יחידות שונות בקבוצת קירך מכריזות על פשיטת רגל והבנקים מתחילים לפרק את הקבוצה
קבוצת News מוחקת מיליארד דולרים מהונה בשל פשיטת הרגל של ProSiebenSat1
הצעה לרכישת הנכסים על ידי באוור ( שלא מתממשת)

2003
קבוצה בראשות רשת המסחר הקימעונאי Karstadt-Quelle רוכשת את ערוץ הספורט DSF
קבוצה בראשות חיים סבן מסכימה לרכוש את נכסי ProSiebenSat תמורת 915 מליון ליש"ט וכן חברות אחרות וספרית הסרטים המפורסמת של קירך

2005
חברת אקסל שפרינגר מנסה לרכוש את החלק של סבן ב ProSiebenSat תמורת 2.5 מיליארד יורו
אבל נחסמת בגלל חוקי רגולציה

2006
קבוצת KKR / Permira רוכשת מקבוצת סבן את השליטה ( 50.55%) ב ProSiebenSat.1 תמורת 7.6 מיליארד דולרים

וליאו קירך היום ?
הוא סוף סוף בפנסיה, אלמוני כרגיל ונחבא מהציבור. למעשה, לא ידוע עליו דבר מאז תמה הפרשה. ב 30 בינואר 2006 קבע בית משפט פדרלי שקירך זכאי לדרוש פיצויים מדויטשה בנק על חלקו בנפילת הקונצרן של קירך. בינואר 2007 הודיעו פרקליטיו של קירך כי הם תובעים מהבנק הגרמני פיצויים בסך 1.4 מיליארד יורו. קירך יצטרך להוכיח , שפליטת הפה של מי שהיה אז יו"ר מועצת המנהלים של הבנק היא זו שגרמה לפשיטת הרגל של קבוצת המדיה שלו.

אבל לא לגמרי בפנסיה : בחודש אוקטובר 2007 נודע, שקירך חוזר לעסקים "כרגיל" לאחר שחתם על הסכם הפצה שיחזיר אותו לעסקי התקשורת המשודרת.

קירך רכש את זכויות ההפצה של כל משחקי ליגת הכדורגל הגרמנית DFL לתקופה שבין 2009 ל 2015 שיכניסו לקופת ה DFL 3 מיליארד יורו .במגרת ההסכם החדש , DFL וקירך יציעו בעתיד לחבילות ערוצים בכלבים ובלווין הפקות מלאות של שידורים של משחקי הליגה על מנת להתחרות ביתר הצלחה בהיצע של חבילת הלווין הגרמנית Premiere שמחזיקה בזכויות השידור של הבונדסליגה לשנים הקרובות.
 


© כל הזכויות שמורות * All trademarks are the property of their respective owners