נא להמתין להופעת התפריט






 
יצרניות של טילים לשיגור לוויני תקשורת
הקטן טקסט הגדל טקסט טקסט רגיל

LOCKHEED MARTIN COMMERCIAL SPACE SYSTEMS

Lockheed Martin Commercial Space Systems בונה ומשווקת את הפלטפורמה הלווינית A2100 המיועדת ללקוחות הזקוקים ללוויני הפועלים בתחום Ka-band עבור שירותי אינטרנט בפס רחב ושירותי שידור שונים ואלה הזקוקות ללווינים עם משיבים ב C-band וd Ku-band pלהפצת שידורי רדיו וטלוויזיה ישירים וכן חברותה זקוקות ללווינים עם מערכות שידור בתחום UHF, L-band ו S-band לצורכי תקשורת ניידת .
LMCSS היא חטיבה של חברת Lockheed Martin Space Systems Company, מהחטיבות המובילות בקונצרן Lockheed Martin Corporation. ל Lockheed Martin מוניטין וניסיון מוכח של למעלה מ 50 שנה בבניית לווינים אמינים ,עם יותר מ 900 לווינים ומעל 1,600 שנות לווינים פעילות . בחברה עובדים כיום 140,000 בכל רחבי העולם במגוון תחומים, החל מחקר ופיתוח וכלה ביצור של מערכות מתקדמות.

לווין ריגול מסדרת Corona מבוסס טיל Agena


טיל Titan I הראשון



היסטוריה

Lockheed Martin Space Systems היא אחת מארבע החטיבות המרכיבות את חברת Lockheed Martin.מרכזה הנוכחי הוא בעיר דנור שבמדינת קולורדו, ארצות הברית.

Lockheed Martin מפתחת ומייצרת :

לווינים לשימוש אזרחי וצבאי
טילים למערכות הגנה צבאיות
מערכות טילים איסטרטגיים
Orion מעבורת החלל העתידית של סוכנות החלל האמריקאית NASA

Iבחדוש אוקטובר 1956 הפכה חטיבת Lockheed Missiles & Space בסאניוייל שבקליפורניה לקבלנית הראשית של רכיבים למערכת הלווינים הצברית האמריקאית המכונה WS 117L שכללה פיתוח מערכת לווינים איסטרטגית . מרכיב הליבה של המערכת היתה טיל שיגור בשם Agena פרי פיתוח של Lockheed טיל השיגור הראשון שכלל מנועים בעלי כושר דחף ויכולות ניווט . WS-117L ו Agena הביאו לפיתוח של של לווין הצילום והריגול האמריקאי הראשון שנקרא Corona שאסף תצלומים וערך מיפוי בין חודש אוגוסט 1960 ומאי 1972. בסך הכל נאספו בתקופה זו כ 800,000 תצלומים מהחלל, תחילה בהפרדה של 8 מטרים ויותר מאוחר בהפרדה של 2 מטרים בלבד . התוכנית שוחררה לפרסום בחודש פברואר 1975 . קרוב ל 365 לווינים מבוססי Agena שוגרו בסך הכל, שתמכו במשימות מגוונות של סוכנות החלל NASA, במערכת SeaSat של הצי האמריקאי וכלה בסדרת Corona של חיל האויר האמריקאי, כל אלה שוגרו בין 1959 ל 1987 כששוגר הלווין אחרון בסדרת Agena D .

טיל ה Polaris טיל דו-שלבי המונע בדלק מוצק וחמוש בנשק גרעיני שנועד להיות משוגר מצוללות ( טילים אלה כונו בקיצור SLBM)אשר נבנה על ידי חטיבת Lockheed Missiles & Space Division בסאיניוייל שבקליפורניה בתקופת המלחמה הקרה עבור הצי האמריקאי. פיתוח תוכנית ה Polaris החל בשנת 1956, והשיגור הניסיוני הראשון בוצע בשנת 1958. בשנת 1962 שיגרה הצוללת האמריקאית USS Ethan Allen בהצלחה טיל Polaris A-1 נגד טיל ניסוי . התוכנית עברה פיתוחים נוספים לטילי בסדרת Polaris ,סידרת Poseidon , סידרת Trident .

בשנת 1984 Lockheed הצליחה להשיג גם הישג מרשים במסגרת התוכנית לפגיעה בטילי אויב בליסטיים בין-יבשתיים בעת נפילתם לעבר מטרות האויב במסגרת ניסוי Homing Overlay תוך ניצול עוצמת המגע עצמו בין הטיל לטיל הנגדי , מה שמכונה KKV - Kinetic Kill Vehicle בעת מגעם באטמוספירה. ה KKV צויד בגלאי אינפרה-אדום , מערכת נחייה אלקטרונית ומערכת דחף. בעת שהייתו בחלל, ה KKV היה מסוגל לפרוש מערכת הדומה למטריה בקוטר של 4 מטרים על מנת להגכדיל את היעלות קל הקרן הצולבת של המערכת. מערכת כזו היתה מסוגלת להרוס טיל Minuteman RV במהירות של 6,100 מטרים בשניה בגובה של יותר מ 160 מיילים.

ה Titan I היה הגירסה הראשונה של מערכת טילי Titan . הטיל הראשון פותח בגיבוי למערכת טילים בליסטיים בין-יבשתיים למקרה שיחול עיכוב בפיתוח של מערכת Atlas . מדובר בטיל דו-שלבי המונע בדלקים מסוג RP-1 ו LOX. לטילים הבליסטיל הבין-יבשתיים מסדרות Titan I ו Atlas שהתבססו על דלק מסוג RP-1/LOX לא היה רצף שיגור מהיר . נדרשו כ 30 שניות לתדלק ולירות אותם . מרבית טילי ה Titan היו ניגזרות של הטילים הבין-יבשתיים מסוג Titan II . לטילי ה Titan II היה ראש נפץ בודד מסוג W-53 עם עצמת פיצוץ של 9 מגהטון והוא היה למעשה הטיל הבליסטי הבין-יבשתי בעל עצמת הפיצוץ הגבוהה ביותר שעמד תמיד במצב הכן לשיגור . ה Titan III היו גירסה משופרת של Titan II עם מגברים מוצקים כאופציה .טיל זה פותח על ידי חיל האויר האמריקאי כטיל שיגור כבד משקל שנועד בעיקר לשגר מטענים צבאיים כבדים דוגמת מערכת ההתראה המוקדמת DSP , לוויני ריגול ולוויני תקשורת . ה Titan IV הוא גירסה מוארכת של ה Titan III ללא אופציה למגברים מוצקים . אפשר היה לשגר אותו יחד עם שלב עליון מסוג Centaur , עם שלב עליון אינרציאלי IUS או בלי שלב עליון כלל . נעשה בו שימוש כמעט באופן בלעדי לשיגור מטענים צבאיים אך בשנת 1997 נעשה בו שימוש אזרחי וסוכנות החלל האמריקאית השתמשה בו על מנת לשגר את ספינת החלל Cassini אל כוכב שבתאי.

חברת RCA Astro Electronics, שהיתה חטיבה של חברת RCA הוקמה בשלהי שנות החמישים של המאה שעברה והפכה ליצרנית מובילה של לוינים ומערכות משיקות להם . מפעלי RCA Astro Electronics היו באיסט וינסדזור שבניו ג'רזי. כשחברת General Electric רכשה את RCA בשנת 1986 היא שינתה את שם החברה ל GE Astro Space.
בשנת 1993 נמכרה החברה ל Martin Marietta וובשנת 1995 היא הפכה להיות חלק מ לחלק מ Lockheed Martin בעקבות מיזוג עם חברת Lockheed Corporation.

ב 1995 סגרה Lockheed Martin את מפעליה בניו ג'רזי והעתיקה את פעילותה לסאניוייל שבקליפורניה . המפעלים בניו ג'רזי השלימו את הזמנותיהן באתר המקורי ונסגרו סופית בשנת 1998. בהמשך העתיקה החברה את פעילות היצור שלה בתחום תעשיית החלל האזרחית למתקן חדש בניוטון שבמדינת פנסילבניה , ארה"ב אבל מתקני השילבו הסופיים והבדק הסופי נותרו בסאיניוייל.

 
אתר החברה

© כל הזכויות שמורות * All trademarks are the property of their respective owners