חזרה לעמוד הפתיחה של מדור זה כתבות ומאמרים
הקטן טקסט הגדל טקסט טקסט רגיל
חזרה לעמוד הפתיחה של מדור זה לווינים אחרים

אירופה : Artemis
סיפור מרתק על לווין שכמעט אבד ועל מהנדסים גאונים שהצליחו להביאו למסלולו המתוכנן

נבנה באירופה על ידי תאגיד של חברות . הלווין נבנה לצרכי ניסוי והפעלה של שירותי תקשורת מתקדמים ולצורך הדגמה של תקשורת לווינית ניידת רחבת כיסוי במחירים תחרותיים . מטרות ניסוי נוספות כללו שידורים ישירים בין-לוויניים , כולל קשר לייזר מהפכני שאמור להחליף מערכות תמסורת קרקעיות הנהוגות כיום. .
הלווין צתוכנן לצורך שלוש מטרות ספציפיות : תקשורת קול ונתונים בין מסופים ניידים ,בעיקר מכוניות, משאיות , רכבות וכלי שיט ; שידור מידע ניווט מדויק כחלק ממערכת Egnos האירופית ; שידור נתונים במהירות גבוהה ישירות בין לווינים .

הלווין נישא לגובה 4.8 מטרים , אורכו 25 מטרים (כשלוחות השמשיים פרושים ) ורוחבו 8 מטרים (כשהאנטנות פתוחות ). צריכת האנרגיה היא 2.5 קילוואט . שטח הכיסוי של י הלווין כולל את כל יבשת אירופה עד הרי האורל , צפון אפריקה והמזרח התיכון , עם כיסוי של 65% של פני כדור הארץ. תוחלת החיים המתוכננת של הלווין היא 10 שנים.

חומר הדחף של הלווין הוא קסנון ( משקל בעת השיגור : 44 ק"ג) של מערכת הדחף היונית . הקסנון הוטען על הלווין ב 15 ביוני 2001 ואילו יתר הדלק ששימש לשיגור , במשקל כולל של 1,519 ק"ג הועמס רק בשלב מאוחר יוצתר, על מנת להקטין את סכנת ההתפוצצות . העמסת בדלק הנוסף בוצעה במבנה מיוחד שמוגן במיוחד למטרה זו .

לאחר התדלוק ,חובר לווין ה Artemis למתאם מדגם SYLDA , שהוא למעשה מעין טבעת המוצמדת בינו לבין הטיל המשגר שהיה מדגם Ariane 5 .לאחר מכן כוסה הלווין במעטפת המגנה עליו בעתה שיגור . ב 5 Jביולי 2001 בוצעו בדיקות קשר רדיו בין הלווין ( על הקרקע ) לבין תחנת המעקב ונמצאו תקינים . ב 6 ביולי חוברו כל המרכיבים למכלול מלא וזה הוסע אל מתקן השיגור.

הלווין שוגר מקוּרוּ שבגוינה הצרפתית ב 12 ביולי 2001. בעתה שיגור היה המקשקל הכולל של הטיל 3,100 ק"ג. הלווין מופעל על ידי תאגיד Altel המורכב מהחברות f Alenia Spazio-Telespazio ו ESA ( סוכנות החלל האירופית) . החברות הבאות השתתפו אף הן בפרוייקט : Alcatel Espace, Astrium, Austrian Aerospace, Bosch Telecom, Casa, Fiar, Fiat Avio, Fokker, Laben, Saft ו Top-Rel.

המסלול המתוכנן של Artemis היה אמור להיות גיאוסטציונרי בין נקודת perigee במרחק 858 ק"ג לבין נקודת , apogee במרחק 35,853 ק"מ ובהטייה של 2 מעלות . אבל תקלה בשלב האחרון של הטיל המשגר הביאה את הלווין למסלול perigee במרחק 590 ק"מ ומרחק apogee של 17487 בלבד מכדור הארץ ועם הטייה של 2.94 מעלות

בעקבות התקלה בוצעו תמרונים נרחבים על מנת להביא את הלווין למסלולו. חלקם היו תמרונים שמבצעיהם לקחו עליהם סיכונים רבים עם חששות גדולים לאובדן מלא של שליטה על הלווין. התמרונים הוכתרו בהצלחה מלאה. תוך שניצול מרבית חומר הדחף הכימי שהיה במיכלי הלווין , הצליח הלווין להחמק מהמסלול אליו הגיע ולהגיע לגובה של 31 000 ק"מ ימים ספורים לאחר שיגורו. 

מאז , נמשכו מאמצי ההצלה של הלווין , כולל ניצול ארבעת מנועי ה ion שהותקנו בו בזוגות . מנועים חדשניים אלחה , בניגוד למנועי שריפה קונבנציונליים ,משתמשים במנועי גז קסנון מיונן . במקרו תוכננו מנועים אלה רק על מנת לפקח על הטית הלווין וזאת, באמצעות יצירת כוח דחף אנכי למישור המסלול שלו . אבל פעולות ההצלה של הלווין הצריכו יצירת כוח דחף במישור המסלול על מנת לדחוף את הלווין למסלול הגיאוסטציונרי הסופי שלו . זאת ניתן היה להשיג רק על ידי סיבוב הלווין לממישור מסלולי הנימצא ב 90 מעלות ביחס למיקום הנומינלי שלו .

תוך שהם מנצלים בצורה המירבית של תצורת התעופה של הלווין , פתחו מהנדסי הפרוייקט שיטות חדשות שנועדו לא רק להביא את הלווין למסלולו בגובה המתוכנן המקורי אלא גם למנוע כל עליה טבעית בהטייה המסלולית שלו . על מנת ליישם את התוכניות הללו, הופעלו בלווין עצמו מצבי פעולה חדשים , הופעלה תחנת רשת חדשה והופעל נוהל בקרת טיסה חדש לגמרי.

התפישה החדשה להיגוי מנועי הדחף היוניים כללה מצבים חדשים לגמרי של בקרה שמעולם לא נוסו בלווין תקשורת וכן ממשקי תקפקוד חדשים בתחומי הטלמטריה, השליטה מרחוק וטיפול בנתונים . בסך הכל היה צורך לשנות ולכתוב מחדש כ 20% ממערכת ההפעלה של הלווין . הודות למערכת שליטה קרקעית הצליחהו המהנדסים לשגר למערכת ההפעלה של הלווין כ 15 000 מילים,שהוא התכנות מחדש הגדול ביותר שבוצע אי פעם ללווין תקשורת בעודו משייט בחלל.

בסוף חדוש דצמבר 2001 הושלמה העבודה על התוכנה , אשר נבדקה על ידי סימולטור. ב 19 בפברואר 2002 הוחל בהליכי הרמת הלווין למסלול המתוכנן וזאת, אך ורק בעזרת מערכת ההנעה היונית.
כבר בתחילת ההרמה נאלצו המהנדסים להתמודד עם בעיות שונות שטרם נתקלו בהן בעבר . זאת, מכיוון שבעיות אלה לא היו מוכרות בעבר וניתן היה להתמודד איתן כעת רק בזמן אמיתי בלווין עצמו .

למרות שהתהליך היה ממושך מאוד Artemis, באמצעות מנועי ההנעה היונית עם כוח דחף צנוע בעוצמה של 15 מילי-ניוטון טיפס מדי יום 15 ק"מ בכיוון הגובה המתוכנן.

במהלך הטיפוס בוצעו בדיקות מקיפות ללווין עצמו. אתה בדיקות ניתן היה לבצע רק כל חמישה ימים מכיוון שרק בכל יום חמישי האנטנה של הלווין הצליחה לשדר אותו בכיוון תחנת הקרקע של סוכנות החלל האירופית הממוקמת ברֶדוּ שבבגליה . כמו כן, לא היה ניתן להשתמש בכל תדרי הלווין וזאת, מכיוון שה ה Artemis תוכנן הצורה כזו, שתדרים מסוימים יפעלו רק כשהוא יגיע למסלולו המתוכנן.

למרות זאת הצליח צוות הקרקע לוודא שכל המשיבים ( בתחומים S-band וKa-band ומערכת התמסורת האופטית, מערכת הניווט ומשיבים בתחום L-band לתקשורת ניידת ) פועלים כשורה בדיוק כפי שפעלו לפני השיגור.

במרחק של מאות ק"מ ספורים מהמסלול הגיאוסטציונרי המתוכנן של הלווין ,הלווין עשוי לנוע במשך מספר שבועות סביב כדור הארץ עד שהוא מגיע למסלול המטרה . Iשלב סופי זה מחייב בקרה מדודקדת על מנת למנוע מצב, בו הלווין יעבור את הגובה המתוכנן והצבתו בקו אורך 21.5 מעלות מזרח כמתוכנן .

ההתאמות המסלוליות הסופיות בתחום זה בוצעו באמצעות מדחפים זעירים הפועלים באמצעות חומרים כימיים אשר הופעלו לראשונה מאז שוגר הלווין . הפעלה הראשונה בוצעה בחודש דצמבר ושתיים נוספות בחודש ינואר. הודות לכך, הואטה סחיפת הלווין לכדי מעלות ספורות מדי יום במהלכן עבר הלווין מעל אירופה בדרכו לתחנתו הסופית במסלול הגיאוסטציונרי המתוכנן .

ב 31 בינואר בוצע התמרון האחרון ,שהיה רגע מרגש במיוחד עבור כל צוות הקרקע שעמל קשות במהלך החדושים האחרונים .מהעמדה בה היה הלווין במהלך התמרונים בעזרת מערכת ההנעה היונית , סובב הלווין על צירו על מנת לפנות אל כדור הארץ על מנת שיוכל להתחיל לפעול באופן שוטף .

הלווין נכנס לפעילות שוטפת והודות לניצול גאוני של מערכת דחף שלא נועדה לשמש לצורך הטת הלווין למסלול, הוא יוכל להמשיך לפעול במשך עשר השנים הבאות . כיום הלווין זמין לשימוש ומחקר על ידי ארבע קבוצות המשתמשים העיקריות שלו שהן : SPOT4, Envisat, EGNOS ו Eutelsat/Telespazio.


סמל סוכנות החלל האירופית ESA


הלווין המושלם באולם ההרכבה
בדיקה של פרישת קולטי השמש של הלווין
צוות ההצלה של הלווין שהצליח להביא את Artemis למסלולו
Artemis מתַקשר על SPOT4 באמצעות מערכת SILEX
© כל הזכויות שמורות * All trademarks are the property of their respective owners