20.5.2007
ישראל : ננו-לווין ראשון ב 2008
העמותה הישראלית ללווינות זעירה INSA 
מתכוונת לשגר לפחות ננו-לווין אחד עד סוף השנה הבאה .הלווין יהיה מבוסס על ה CubeSat האמריקאי, שהפך לתקן עבור לווינים כאלה בתעשייה החדשה שהולכת וצומחת בשנים האחרונות. עד כה שוגרו שלושים ושניים לווינים כאלה עם אחוז הצלחה העומד על 50% ברחבי העולם.
דויד זוסימן, חבר בעמותה הישראלית ללווינות זעירה ובכיר בתעשיית הלווינים הישראלית אמר לכתב ה MiddleEast Newsline ש "ישראל נכנסה לתחום באיחור יחסי אבל היא תוכל להוביל בתחום". לדבריו, התעשייה האוירית רכשה שני לוויני CubeSat מתוצרת Boeing והיא מתכוונת לשגר לפחות אחד מהם עד סוף שנת 2008. בכנס העמותה שהתקיים ביום שלישי שעבר אמר זוסימן שהלווינים ישוגרו כנראה באמצעות טילי דנייפר הרוסיים . פלטפורמת הננו הישראלית , המכונה Space Qualification and Heritage Satellite תכלול שעון אטומי , מטען GPS ואולי מערכת תקשורת מבוססת לייזר . את השעון האטומי תספק חברת Accubeat הישראלית.
אנליסטים בתעשיה המקומית ומרים שלוויני ננו שעלותם, כולל שיגור, עומדת על מליון דולרים ליחידה עדיין לא מתאימים לשימושים צבאיים , כולל משימות ריגול ותקשורת. לפי שעה מגבל השימוש בלוויני ה CubeSat לצרכי התנסות טכנולוגית וניסויים בחלל.
טל ענבר, מנהל
מכון פישר למחקר אסטרטגי אויר וחלל 
אמר ש "התצורה של לוויני ה CubeSat אינה מהווה תחליף ללוינים הבאים בסדרות אופק או עמוס" . למרות זאת ענבר צופה גידול בתחום הננו לווינים .לדבריו ישראל תוכל לפתח CubeSat for synthetic צמצם רדאר סינתטי ומערכת הגנה אנטי-לווינית וכי על ישראל לדאוג למימון המחקר והפיתוח בתחום לווינות זה.
העמותה הישראלית ללווינות זעירה
בשנת 2004 קבוצה של מהנדסים ומדענים צעירים מהתעשייה והאקדמיה המקומיות, החלה, בהובלה של דר' רז טמיר, לחקור ולבדוק שימושים פוטנציאלים לננו-לווינים. העמותה הישראלית ללווינות זעירה, שהוקמה על ידי קבוצה זו בשנת 2006, חרתה על דגלה לקדם את המודעות לחינוך טכנולוגי ומדעי על ידי הובלת פרויקטים של בניית ושיגור ולווינים זעירים, תוך שיתוף תלמידי תיכון וסטודנטים מכל הארץ.
למה ננו-לווינים?
האם ידעתם שלוויני הצילום המתקדמים ביותר בעולם עדיין מתבססים על מעבד '486' מלפני עשרים שנים ? נשמע דמיוני, אבל תעשיית החלל אינה עושה שימוש במעבדי 'פנטיום' מתקדמים מכיוון שהם עדיין לא נוסו בחלל, ואף אחד לא מוכן לסכן פרויקט של מאות מליוני דולרים בכדי לנסות רכיב שעולה כמה דולרים.
השימוש בננו-לוונים, לעומת לווינים רגילים, מאפשר בדיקת והוכחת טכנולוגיה חדשה בחלל במאית המחיר של פרויקט חלל ממוצע ובחלקיק מהזמן הנדרש. הגמישות וזמן הפיתוח הקצר של פרויקט ננו-לוויני מאפשר למעשה לשלוח כל דבר לחלל תוך כמה חודשים.
הפרויקטים של INSA
INSA מקדמת כמה פרויקטים בתחומי החינוך והפיתוח של ננו-לווינים, הבולטים מבין הפרויקטים הם:
NAPS – Nano-satellites Accurate Positioning System
זהו פרויקט שבו קונסטלציה של כמאה ננו-לווינים משמשת למציאת מיקום מדויק, התכן הראשוני של הפרויקט שכלל הוכחת היתכנות הוצג באוניברסיטת תל אביב בפני מומחים בתחום וזכה לשבחים רבים. הפרויקט היה חשיפה ראשונה של תעשיות ההי-טק והחלל בארץ לפרויקטי ננו-לווינים והיה נקודת מפנה לתחום.