נא להמתין להופעת התפריט



 
חברות לשיגור לווינים
הקטן טקסט הגדל טקסט טקסט רגיל
בחזרה לרשימת החברות

ISRO

מעט היסטוריה קדומה ( מאוד ) על הטילים והודו
הטילים הראשונים הופיעו לראשונה בסין (בערך בשנת 1044 לספירה ) אבל השימוש המעשי הרציני בטילים ושאל למטרות בידוריות התרחש בשנת 1232 בקרב בין הסינים למונגולים שהתרחש במצור על קאי-פנג-פואה .
בין השנים 1750 -1799 חיידר עלי סולטן טיפו (הסולטן של מיסור שבדרום הודו ) שיפרו את השימוש בטילים למטרות צבאיות והשתמשו בהם בלחימה נגד צבא הכישו הקולוניאלי הבריטי . לסולטן טיפו היו 27 בריגדות (שנקראו קושונים ) ולכל בריגדה היתה מחלקה של אנשי טילים שנקראו "ג'ורקס" . במלחמה האנגלו-מיסורית השניה , בקרב פולילור (שהתרחש ב 10 בספטמבר 1780), נחלו היידר וטיפו נצחון גדול , לאחר שאחד ממאגרי התחמושת הבריטיים הגדולים עלה באש בעקבות התקפת טילים של הצבא המיסורי.

בקרב סרינגפטם שנערך בשנת 1792, בוצעה מתקפת טילים גדולה נגד הכוחות הבריטיים ובעקבותיה מתקפה של כוח צבאי שמנה 36,000 חיילים הודים . למרות שעל פי קנה מידה מודרני הטילים ההודים היו פרימיטיבים מאוד , הרי שמספרם הכמותי הרעש שהם הפיקו וההארה שלהם היו בעלי השפעה גדולה על הצד הבריטי . בשעות החשיכה הטילים נראו תמיד שברקים של אור כחול . מכיוון שהכוחות ההודים הצליחו לשגר את הטילים בגם בחזית וגם בערוץ הכוחות הבריטיים , הם גרמו לבלבול גדול בקרב הבריטים . הטילים המתפוצצים באויר היוו כמעט תמיד הקדמה למתקפה נוספת של טילים שנורו ישירותך אל עבר הכוחות הבריטיים . חלק מהטילים היו חולפים דרך הכוחחות הבריטיים מחזית ועד אל מעבר להם ,וגרמו לכוחות פגיעות והרג רב . מוטות במבו חדים היו מחוברים בדרך כלל אל הטילים ואלה עוצבו בצורה כזו שבעת פגיעתם בקרקע הם היו מנתרים בחזרה ופוגעים בחיילים רבים באזור נפילתם .שניים מהטילים ששוגרו על ידיד הכוחות בריטיים בקרבות של 1792 מוצגים כיום לראווה במוזיאון הארטילריה המלכותי בלונדון .

יותר מאוחר, בקרב סרירנגהפטנה ( המלחמה האנגלו-מיסורית הרביעית ) בחודש אפריל 1799, כוחות בריטיים בראשות הקולונל ארתור ולסלי ( דוכס וולינגטון ) rברחו משדה הקרב כשהם נתקלו במתקפת טילים ואש רובים מצד כוחות הצבא של הסולט של טיפו . שלא כמו בטילים אחרים באותה תקופה ,בהם תא הבעירה נעשה מעץ (במבו ), משקל הטילים של טיפו נע בין 2.2 -5.5 ק"ג והם יוצרו עם מעטפת שפופרת עשויה מתכת שאפשרה לחץ מוגדל , כוח הדף גדול וטווח מוגדל שהגיע עד 1.5 - 2.5 ק"מ.

הבריטים התרשמו מאוד מהטילים של המיסורים שכללו שפופרות מתכת . בסוף המלחמה נתפשו יותר מ 700 rטילים ותת מערכות של 900 rטילים ואלה נשלחו לאנגליה . ויליאם קונגריב בחן בקפידה את tהדגמים ההודים ופרק אותם בחזרה ויצר לאחר מכן טילים דומים בעצמו, אשר נוסו בהצלחה בקרב הימי על בולון בשנת 1806 , במצור על קופנהגן בשנת 1807 וגם נגד מצודת וושינגטון ( ניו יורק) במהלך מלחמת העצמאות האמריקאית . השימוש בטילים במלחמה זו מאחוזכר אפילו בהמנון האמריקאי כ "rockets' red glare".

לאחר תסובת סולטן טיפו וממלכות הודיות אחרות , נפלו חלקים גדולים מהודו בקרבות בידי כוחות הכיבוש הבריטים או נכנעו להם . העצמאות ההודית דוכאה באופן ניכר והודו נוצלה באופן שיטתי ודוכאה על ידי כוחות הכיבוש הקולוניאליים הבריטיים . היעדר עצמאותמדינית וכלכלית שיתקו את המחקר המדעי והפיתוח הצבאי של הודו לתקופה של 150 השנים הבאות עד שהודו קבלה בחזרה את עצמאותה.

לאחר שהעצמאות הושבה לעם ההודי בשנת 1947 התרכזה האומה המתחדשת כל כולה בבניה מחודשת תוך התמקדות על פתוח כלכלי ותעשייתי תוך הבנת החשיבות הרבה שקידום המדע והמחקר הטכנולוגי . מחקר הטילים ההודי קם לתחיה הודות לחזונו הטכנולוגי של ראש ממשלה דאז ג'וואהאר לאל נהרו . הפרופסור ויקרם סרבהאי נטל על עצמו את המשימה לממש את חזונו של נהרו והוא נחשב כיום לאבי תוכנית החלל השאפתנית של הודו .

באותה תקופה הוועדה ההודית לחקר החלל INCOSPAR Indian Committee for Space Research בראשות הפרופסור סרבהאי היתה חלק מ TIFR - ממכון Tata למחקר יסודי . בשנת 1962 INCOSPAR החליטה להקים את תחנת השיגור הראשונה TERLS Thumba Equatorial Rocket Launching Station בתומבה (שב Trivandrum ) בקצה דרומי ביותר של הודו בסמוך לקו המשווה . דר' עבדול קלאם (התמנה יותר מאוחר לנשיא הודו ) נמנה אז על צוות ההקמה של INCOSPAR. צוות ההקמה הראשוני יצא באותה תקופה לארצות הברית לתקופה של שישה חודשים לתכנית אימונים שכללה לימוד יסודות של שיגור טילים . לאחר שיגור הטיל הראשון (Nike-Apache) ב 21 בנובמבר 1963 אמר פרופ סרבהאי שחלומו הוא להקים בהודו מערכת לעצמאית שתשגר טילים מתוצרת הודית .

בשנת 1967 הגיע פרוייקט RSR - Rohini Sounding Rocket לבשלותו הראשונית עם שיגור הטיל החד שלבי הראשון Rohini (RH-75) במשקל 32 ק"ג , שכלל גם מטען במשקל 7 ק"ג ושוגר לגובה מירבי של של 10 ק"מ . בעקבותיו שוגר טיל דו-שלבי , גם הוא מסדרת Rohini , עם מטען של 100 ק"ג ולגובה מירבי של 320 ק"מ . פרט לשיגור מטענים מקומיים , שוגרו ממרכז השיגורים בתומבה גם מטענים שונים עבור ארצות הברית, רוסיה, יפן, צרפת וגרמניה וזאת במסגרת תוכנית שיתוף פעולה בינלאומי . המרכז של TERLS םתח עם הזמן תשתית בכל ההיבטים של תעשיית הטילים , שכלל תכנון טילים , יצור דלק , יציקת מנועי טילים , שילוב מערכות הרכבת מטענים בידוק והערכה וזאת, בנוסף לבנית תת מערכות כמו מכלולי מטען לשיגור ואפי חרוט השלכה . כבר בתוכניות המוקדמות הראשונות של פרוייקט TERLS הוכנסו לשימוש חומרים פלסטיים מרוכבים ( קומפוזיטים) מחוזקים .

בהכירה בחשיבות הסוציו-אקונומית העצומה שמביאה איתה טכנולוגית החלל , בשנת 1969 החליטה ממשלת הודו לקדם את התוכניות העצמאיות לשיגור טילים גדולים יותר מאתר חדש שנבנה ב סריהריקוטה בחוף המזרחי של הודו , כ 100 צפונית ל צ'נאי שם הקום אתר SHAR RLS - Sriharikota Rocket Launch Station . ב 15 באוגוסט 1969 INCOSPAR אורגן מחדש והוקם ארגון חקר החלל ההודי ISRO - Indian Space Research Organization שנכלל באחריות המחלקה לסוכנות אטומית DEA - Department of Atomic Agency כשתפקידיה לבצע חקר חלל וישומים הקשורים לכך . הפרופסור ויקרם גיבש לעצמו צוותשמטרתו ליצר טיל הודי לשיגור לווינים . עקב מגבלות תקציב נאלצה סוכנות החלל ההודית לחפש שותפים בשוק האזרחי כבר בימיה הראשונים . בשנת 1972 הקימה ממשלת הודו את "ועדת החלל" והעניקה למחלקת החלל DOS - Department of Space את האחריות לביצוע תוכנית החלל של הודו . את ISRO, שהיא המפתחת העיקרית של טילי שיגור ומערכות לווינים ,משלימות שתי סוכנויות ממשלתיות נוספות - INSAT לנושאי תקשורת ו IRS למערכות חישה מרחוק . על הנושאים המסחריים והשיווקיים של ISRO ממונה חברת Antrix Corp. Ltd, שהוקמה על ידי ISRO עצמה בשנת 1992 .

עובדות , אתרים ומספרים אודות ISRO

ISRO : הוקמה בשנת 1969 כארגון ההודי הראשי לחקר החלל והיא אחראית על פתוח מערכות שיגור טילים ומערכות הנעה , אתרי שיגור , לווינים ורשתות עקיבה אחרי לווינים . בסוכנות כ 16,800 עובדים.

מרכז החלל Vikram Sarabhai Space Centre הוא האתר העיקרי של ISRO .נמצא בסמוך לטריונדרום ומספק את הבסיס הטכנלוגי לפתוח משגרים ומערכות הנעה . מספר עובדים : 5600

מרכז למערכות הנעה נוזלית - Liquid Propulsion Systems Centre עם שלוחות פיתוח בבנגלור ובטריונדרום נתמכות על ידי מתקני הבידוק העיקריים ב במאהנדרגיר . מספר עובדים : 1450.

מרכז הלווינים - ISRO Satellite Centre. המרכז המוביל של החברה לתכנון, יצור ובידוק לוויני מחקר מדעיים, לוויני תקשורת ואחרים . מספר עובדים : 2400 .

מרכז SHAR . אתר השיגורים האורביטלי של ISRO והאתר העיקרי ליצור מנועים. מספר עובדים : 2400.

יחידת מערכות האינרציה של ISRO - מספקת מערכות אינרציה ורכיבים ללווינים וטילים

ISTRAC רשת הטלמטריה , המעקב והפיקוד של ISRO - עם מרכז הממוקם בבבנגלור ISTRAC מפעילה רשת של תחנות קרקע התומכות במערכות השיגור של טילים ולווינים. מספר עובדים - 460.

SAC - המרכז לישומי חלל - Space Applications Centre ממוקם באחמדאבד . SAC היא מרכז המחקר והפתוח של ISRO . מספר עובדים - 2150.

MCF - יחדית הבקרה המרכזית INSAT Master Control Facility ממוקמת בחסן , כ 180 ק"מ מבנגלור . מספר עובדים - 295.

DECU - יחידת פתוח ותקשורת חינוכית Development & Educational Communications Unit - ממוקמת באחמדאבד?ממוקמת באחמדאבד .

בחודש אוגוסט נכנסה הודו לראשונה למועדון המדינות המשגרות לווינים מסחריים לחלל עבור מדינות אחרות עת שיגרה לווין מדעי איטלקי בשם AGILE

Get the Flash Player to see this player.


בחודש אוגוסט שוגר מקורו שבגוינה הצרפתית לווין התקשורת ההודי INSAT 4Cr ( במקום INSAT 4C ששיגורו נכשל שנה קודם מאתר סריהריקוטה שבהודו)

Get the Flash Player to see this player.

 
מידע נוסף


אתר החברה

© כל הזכויות שמורות * All trademarks are the property of their respective owners