נא להמתין להופעת התפריט



 
היסטוריה של השידור
הקטן טקסט הגדל טקסט טקסט רגיל

איטליה : מלחמת הצבע
מבוסס על מאמר של Fernando Menichini
Based on an article of Mr. Fernando Menichini

בשנת 1962 החלו באיטליה שידורי נסיון נסיון בצבעים בשיטת הצבע האמריקאית NSTC - National Television System Committee ממונטה מאריו הסמוך לרומא. זמן קצר לאחר שהחלו שידורי הנסיון גם הוקם באולפני ה RAI ברומא אולפן צבע נסיוני בשיטה זו . אבל שיטת הצבע האמריקאית נתגלתה כמעט מדי במלוא חסרונותיה : חפצים או אנשים שצולמו בשיטה זו לא נראו בצבעים טבעיים וגם הצבע לא היה יציב במהלך השידור עצמו עד כדי כך שגם בארה"ב , שם אומצה כבר שיטה גרועה זו כתקן מחייב החלו ללגלג עליה ואמרו, שראשי התיבות פירושם למעשה Never Twice the Same Color כלומר, אף לא פעמיים אותו הצבע .

בשנת 1965 החליט הפרלמנט האיטלקי לדחות לשנת 1970 את ההחלטה לגבי הפעלת שידורי טלווזייה בצבעים באיטליה.

בשנת 1966 התקיימה ברומא סדרת הדגמות של שיטות הצבע השונות אשר כללו את השיטה האמריקאית N.T.S.C. (שנקבעה כתקן באר"ב בשנת 1953) ,השיטה הצרפתית S.E.C.A.M. ( ראשי תיבות של Sequential Coleur a Memoire) שנקבעה בתקן בשנת 1959 השיטה הגרמנית P.A.L. (ראשי תיבות של Phase Alternation Line) הגרמנית (פטנט רשום של חברת טלפונקן TELEFUNKEN) שהפעכה לתקן הגרמני לשידורי צבע בשנת 1965. בסיום ההדגמות "נפלה פצצה" כשהוועדה הטכנית של RAI ( רשות השידור האיטלקית ) הודיעה באופן פומבי, ששיטת PAL היא העדיפה מכל הבחינות על השיטות האחרות.
בכנס איגוד השידור האירופי U.E.R. שהתקיים אוסלו שבנורבגיה בשנת 1966שבה והודיעה הועדה האיטלקית באופן פומבי שהיא סבורה שיש להעדיף את השיטה הגרמנית. ההודעה גרמה לשורה של תגובות קשות מאוד מצד הגופים שייצגו את שתי השיטות האחרות ולמעשה החלה מלחמה גלויה וסמויה בין השלוש על מנת ששיטתן תאומץ ברחבי אירופה. פריצת המלחמה על שיטת הצבע חיסלה בבת אחת את התקווה , שאירופה (המערבית, לפחות) תאמץ שיטה אחידה לשידורי טלוויזיה בצבעים.
הדגמה של שידורים בצבעים ב PAL וב SECAM במקביל. השידורים בוצעו באופן פומבי על מנת לבחון את תגובות הציבור לגבי איכות הצבעים
עם "פרוץ" מלחמת הצבע האירופית הוקם בצרפת גוף בשם INTERSECAM שמטרתו היחידה היתה לקדם את שיטת הצבע הצרפתית בכל רחבי העולם.

בשנת 1969 כבר כמעט כל מדינות אירופה השיקו שידורי צבע סדירים . ה R.A.I., שלמעשה כבר היתה מצוידת לשידורי צבע ,נחסמה על ידי הפרלמנט האיטלקי עצמו בגלל סיבות כלכליות ( ההוצאה הציבורית לרכישת מקלטים) וגם מכיוון שתעשיית המכוניות האיטלקית שהיתה מוטרדת מכך, שהציבור יעדיף לרכוש מקלט צבעוני ( הם היו יקרים מאוד באותה תקופה) מאשר לרכוש מכונית שניה למשק הבית לחצה על הממשלה לדחות את ההחלטה למועד מאוחר יותר ( והיו לה קשרים מספיק חזקים וגם לחצים כלכליים משמעותיים על הממשלה בגלל כוח האדם העצום שהועסק במפעלי הרכב השונים בתקופה של רמת אבטלה גבוהה ) .

ממשלת איטליה נתקלה במבול של הצעות ובקשות מצד גורמים זרים במיוחד לאחר שהוועדה הטכנית הודיעה על העדפת השיטה הגרמנית . נשיא צרפת (וסנדק שיטת S.E.C.A.M.) שלח לממשלת איטליה הודעה אישית, בה הוא הביע את נכונותו להתייחס בצורה אוהדת במיוחד לבקשת ממשלת איטליה להקל על יצוא תוצרת חקלאית לארצו, אם ממשלת איטליה תאמץ את השיטה הצרפתית . R.A.I. והמוסד הגבוה של משרד התקשורת האיטלקי נענו לבקשת ממשלת איטליה ועל מנת לספק את הצרפתים החלו לבצע סדרה נוספת של בדיקות משוות בין השיטות האירופיות. מבלי להתכוון, הדבר גרם לפריצת משבר מדיני-תעשייתי בין צרפת לגרמניה .בינתיים נפטר נשיא צרפת דב גול ובמקומו עלה ג'ורג' פומפידו שהבין, שהאיטלקים הולכים ומאבדים ענין בשיטה הצרפתית . על מנת לפתות עוד יותר את האיטלקים הוא הסכים לותר לממשלת איטליה על התמלוגים שצרפת היתה מורה לקבל תמורת השימוש בפטנט הרשום של שיטת הצבע S.E.C.A.M.. על מנת שהכל יהיו מרוצים ( לפחות עד לרגע הלפני אחרון) החליטה ממשלת איטליה על החלטה "איטלקית" טיפוסית : המשחקים האולימפיים שיתקיימו במינכן בשנת 1972 ישודרו באיטליה בשתי השיטות במקביל. ההחלטה נתנה לצרפתים תקווה מחודשת , אבל הגרמנים "התפוצצו" ואיימו שהם יבטלו את המענק שהתכוונו לתת לאיטליה ( בסך 2 מליון דולרים כמענק עידוד לאימוץ שיטת P.A.L.) . בקיץ של 1972 שודרו המשחקים האולימפיים שהתקיימו באותה שנה במינכן שבגרמניה שודרו בשתי השיטות במקביל . בשלב מסוים ניסו האיטלקים להביא לפשרה ולאמץ את שתי השיטות (שידור דו-שיטתי ) אבל מהר מאוד התברר, שמדובר בסיבוך גדול טכני וכלכלי ( עלות ציוד השידור וההפקה והמקלטים לצרכנים). בקיץ 1972, כשכבר היה ברור, שהשיטה הנבחרת היא זו הגרמנית P.A.L. הודיעה לפתע חברת INDESIT מטורינו שבצפון איטליה על פיתוח שיטת צבע ממקורית איטלקית ביחד עם חברת SEIMART בשם I.S.A. (ראשי תיבות של Identificazione a Soppressione Alternata) . הדר' בלבני מחברת SEIMART אמר, שהשיטה החדשה תפתור את בעית הבחירה וגם תפטור את איטליה מהצורך לשלם תמלוגים עבור שימוש בשיטה מיובאת מגרמניה או מצרפת . למרות שהשיטה האיטלקית החדשה היתה טובה יותר מבחינה טכנית, הזמן הפוליטי-כלכלי הםפעל כבר לרעת איטליה ולכן השיטה ננטשה.

ב 11 באוגוסט 1975 חתם נשיא איטליה סופית על צו נשיאותי המורה על אימוץ שיטת הצבע הגרמנית . עעל פי אותו צו היו השידורים הסדירים בצבעים ו אמורים להתחיל בתוך שנה. זה כמובן לא קרה במועד שנקבע בחוק....

בחודש יולי 1976 הוחלט לשדר את המשחקים האולימפיים שהתקיימו במוטריאול בצבעים .

ב 1 בפברואר 1977 בשעה 20:40 בערב, מיד לאחר תום שידורי הפרסומות בערוץ האיטלקי הראשון RAI UNO הופיעה ניקולטה אורסומנדי קריינית הרצף הותיקה ביותר של RAI, לראשונה בתולדות הטלוויזיה האיטלקית בצבעים והכריזה : " על פי אישור שר התקשורת האיטלקי אנו מתחילים לשדר בצבעים החל מהערב".
 

© כל הזכויות שמורות * All trademarks are the property of their respective owners