נא להמתין להופעת התפריט



 
היסטוריה של השידור
הקטן טקסט הגדל טקסט טקסט רגיל

היסטוריה של הוידאו ראו גם עמוד עם פרסומות ( טלוויזיה) למכשירי וידאו

סקירה מאת מרטין פנטון

הקלטת וידאו כפי שהיא מוכרת כיום ( והולכת ונעלמת במהירות ) ראשיתה בשנת 1956 . באותה שנה השיקו BBC הבריטית ו Ampex Corporation האמריקאית את מכונות ההקלטה המגנטיות הראשונות. אבל על מנת להעריך את ההמצאה ,יש צורך ללכת אחורה בזמן לתקופה בה בריטניה שלטה במחצית העולם והמלכה ויקטוריה בראשה.

ולדמאר פולסן ,הנחשב כיום לאבי ההקלטה המגנטית, הדגים מכשיר ההקלטה המבוסס על תיל ( חוט מתכת ) בשנת 1898 ,שנים ספורות לאחר הופעת סרט הקולנוע הראשון. אבל התוצאות היו ירודות מאוד והמכשיר נכשל מיסחרית. המכשיר הבא שהופיע בשוק בשנת 1929 ניקרא Blattnerphone. במכשיר זה ההקלטה בוצעה גבי סרט מתכת ברוחב רבע אינץ' שנע במהירות גבוהה . מכשיר זה מוכר כיום כמכשיר ההקלטה הראשון שאפשר זמן הקלטה ארוך ( עד חצי שעה ) אבל חסרונו העיקרי היה בגודלו והעובדה ,שלא ניתן היה לערוך את החומר שהוקלט גבי סרטי המתכת.

למרות זאת , ה BBC רכש מכונה כזו והתקין את ה Blattnerphone באולפניו בעיקר כתחליף לתקליטים.

הסרט המגנטי הראשון הוצג בשנת 1927 .היה סרט ניר עליו הודבקה תחמוצת ברז.

חברת AEG הגרמנית הציגה את את מכשיר ההקלטה (אודיו ) שלה Magnetophon בשנת 1935 . במכשיר זה השתמשו בסרט פלסטי שפותח על ידי חברת BASF למטרה זו שנה קודם לכן. בשנת 1937 החלו מכירות של מכישירים כאלה בגרמניה ובקרב בעלות הברית היתה פליאה במהלך מילחמת השניה כיצד הגרמנים משדרים קונצרטים בשעות הלילה המאוחרות (היו אלה קונצרטים מוקלטים על גבי סרטים מגנטיים). רק לאחר פלישת בעלות הברית הם גילו את מכשירי ההקלטה המגנטיים בתחנות שדור ששרדו. לאחר שהובאו לארה"ב לבדיקות התברר, שמכשירי הקלטה אלה היו מתקדמים בהרבה לעומת הדגמים שהיו מוכרים לאמריקאים ערב פרוץ המילחמה.

עוד לפני תחילת שידורי הטלוויזיה הראשונים בבריטניה בשנת 1936 , ג'והן לוגי ביירד (ממציא הטלוויזיה המכנית המודרנית ) וציוותו ביצעו ניסיונות שונים להקלטת שידורי טלוויזיה.

דון מקלין, המהנדס ששחזר את כל הקלטות הטלויזיה ההיסטוריות שנותרו בעולם אומר" "הקלטת טלוויזיה בשנות העשרים היתה קלה הרבה יותר ממה שסבורים. עם רק 30 תמונות לשניה, גם התדרים הגבוהים ביותר היו נמוכים מספיק שניתן היה לשמוע אותם". ניתן היה להקליט את אות הוידאו כאות אודיו על גבי דיסק. וכך ביירד , שהשתמש בציוד להטבעת תקליטים הקליט שידורי טלוויזיה על גבי תקליטי שלאק (עשויים שרף )
בקוטר 10 אינץ' כבר בשנת 1928. אבל הוא לא היה יכול לנגן אותם ורק בשנת 1994 1, הודות לטכנולוגיות סיפרתיות, ניתן היה לצפות בחומר שהוקלט על ידי ביירד!.

המידע , שקיימות הקלטות טלוויזיה מקוריות משנת 1936 אינה נכונה. מה שקיים מאותה תקופה תוכניות שהופקו לשידור בטלוויזיה אשר צולמו על סירטי קולנוע על ידי חטיבת הסרטים של BBC . היו אלה סירטי הדגמה ששודרו בשעות היום על ידי שירות הטלוויזיה הניסיוני של BBC B. ההקלטות הראשונות של תוכניות טלוויזיה של BBC הן משנת 1938 ,הן ללא פס קול וניתגלו בשנת 1998 על ידי אנדרו אמרסון.

שידורי הטלוויזיה הראשונים בוצעו בשידור חי או שודרו באמצעות מכונת סריקה בשם Cintel שסרקה סירטי קולנוע. שיטה אחרת לשדר שידור כמעט חי פותחה על ידי ביירד וניקראה Intermediate Film Technique. בשיטה זו התוכנית צולמה על ידי מצלמות קולנוע שהותאמו במיוחד למטרה זו. החומר המצולם הועבר דרךל כימיקלים מיוחדים שהיו בקופסה שהיתה צמודה למצלמה. החומר שפותח שודר באמצעות סורק סרט לגלריה 60 שניות מאוחר יותר כשהוא עדיין רטוב. ה BBC נטש שיטה זו (בצדק ) לטובת השיטה האלקטרונית Marconi-EMI כבר בחודש פברואר 1937.

בשנת 1946 כבר הונחו היסודות להקלטת וידאו : עדשה מיוחדת הונחה הונחה לפני שפופרת מסך קטודית והתמונה הוקלטה באופן אופטי. הסינכרון נעשה באמצעות מחולל סינכרון אולפן ( studio sync generator ). את פס הקול הוסיפו באמצעות חיבור ישיר משולחן עריכת הקול ולא ממוניטור והדבר גרם לציפצוף. כמעט כל התוכניות הישנות בשחור לבן המוקרנות כיום צולמו בטכניקה זו (telerecording ) וזאת משתי עיקריות :
ראשית , סירטי וידאו היו יקרים מאוד במשך תקופה ארוכה בהשוואה לסירטי קולנוע . שנית , במשך תקופה ארוכה האמינו , שלסירטי וידאו אין עמידות איחסון ממושכת ועל שניתן יהיה לשמר את ההקלטות יש צורך לצלמן על סירטי קולנוע . ולמרות שסירטי וידאו ראשונים לא תמיד שרדו בזמן ואיכותם לא תמיד היתה אחידה ,סירטי וידאו מסוג Quadruplex שהוקלטו בשנות השישים ניתנים להצגה גם כיום ואיכות החומר המוקלט נישתמרה היטב.


1965

בשנת 1957 , כשמכשירים להקלטת אודיו היו נפוצים מאוד בתחנות שדור החליטו ב BBC לפתח מכשיר דומה להקלטת וידאו. התוצאה היתה מכשיר בשם VERA ראשי תבות של Visual Electronic Recording Apparatus. ( בתמונה למטה)
המכשיר שהוצג עם הרבה רעש וצילצולים על ידי BBC בתוכנית הטלוויזיה היוקרתית פנורמה
נעלם תוך תקופה קצרה משימוש. השימוש הופסק מכיוון שסירטי Quadruplex ברוחב 2 אינץ' שהוצגו באותה תקופה על ידי in Ampex Corporation in America הוכיחו את עליונותם על השיטה הבריטית .
מכונת AMPEX משנת 1956
השיטה ניקראה Quadruplex בגלל ארבעה ראשים שניצבו בתשעים מעלות לגלגל ראש. בשיטה זו הראשים נעו ( לעומת VERA בה הראשים היו קבועים במקומם ). עקב מכשיר מכשיר ה VERA היה חייב לנוע במהירות גבוהה על מנת שהוא יוכל להקליט את כל האותות כולל אלה בתדרים הגבוהים. לעומתו מכשיר ה Ampex עם הראשים הנעים נע במהירות נמוכה יחסית 15) אינץ' לשניה ) בזמן שראש התוף נע במהירות של 250 סיבובים לשניה ( בשיטת PAL ).

Content on this page requires a newer version of Adobe Flash Player.

Get Adobe Flash player


ראו גם : הקלטת הוידאו הראשונה בצבעים של רשת NBC ארה"ב
כל אחד מהראשים הפיק רק מחצית מכל שדה כלומר, רבע מתמונת טלוויזיה שלמה. יש לאמר, ששיטת VERA לא היתה גרועה למרות התמונות ניראו מעט " מרוחות " ואיכותן היתה דומה לזו של שידור חי. אבל היא היתה בזבזנית מאוד מבחינת כמות סרט ההקלטה ועל כן גם זמן ההקלט המירבי הוגבל בצורה מסויימת.

מוכנת Quadruplex היתה פרי פיתוח מתקדם של מכשיר קודם של Ampex שהיה מוכר בכינוי The Bing Crosby Longitudinal . לבינג קוסבי, הזמר הנודע, היו באותה תקופה קשרים הדוקים עם חברת Ampex והוא היה זה שסיפק מימון לחברה הקטנה (באותה תקופה ) על מנת שתפתח את ההמצאה שניתגלתה בגרמניה בשילהי המילחמה.

אבל רק מעט על מכונת Crosby כיום. טכניקת הסובב עדיין לא פותחה והסרט נע בעקמומיות לתוך קשת בראש באמצעות אויר דחוס. זו היתה התאמה של שיטה לא מוצלחת של שיטה של Ampex שניקראה "סריקה מדוייקת (accurate scanning) . בשיטה זו שלושה ראשים נעו על פני סרט שטוח. בשיטת Quadruplex ניתן היה להריץ את הסרט במהירות של 7½ אינץ' לשניה ולהכפיל זמן ההקלטה באמצעות שימוש בראשים שונים ועם תוצאה ירודה.

שיטת Ampex התיתה כל כך מוצלחת, שהיא הפכה לתקן השידור במשך שלושים שנה. אבל בגגל שיטת הסריקה האלכסונית לא ניתן היה להריץ את הסרט מבלי להרוס את הסרט או את הראשים ( בשיטת Quadruplex לא ניתן לשמוע את פס הקול בהרצה מהירה וזאת בגלל ראשי אודיו קבועים ). מה שניתן היה לעשות ב Quadruplex הוא לחתוך ולאחות באופן פיזי את הסרטים באמצעות מיקרוסקופ עריכה מיוחד ( על מנת לראות היכן נימצאות שיכבות וידאו האנכיות ,שזה המקום לחיתוך).

שיטת הסריקה החלזונית ( helical scan ) פותחה על ידי Sony עם Shibaden בתחילת שנות השישים. תוך אימוץ עקרונות רבים של שיטת Quadruplex בשיטת הסריקה החלזונית הסרט הסרט ניסרק באלכסון ,הסרט עובר על פני הראש תוך יצירת מעין חילזון ומכאן שם השיטה . בשיטה זו ניתן היה להקטין מהירות התנועה של הסרט ולהימנע מהחלוקה המרובעת בשיטה הקודמת בה השתמשו כזכור בארבעה ראשים. היתרון של שיטת הסריקה החדשה, בה הסרט נע סביב הראש היה באפשרות להריץ את הסרט קדימה תוך צפיה בו. אבל לא ניתן היה יותר לחתוך את הסרט מכיוון שקטע הסרט היה ארוך מדי במישור האלכסוני.


1965

מכשיר ההקלטה הביתי הראשון שנמכר בבריטניה היה Sony CV 2000 בשנת 1964 . זה היה מכשיר הקלטה סרט לסרט ( reel-to-reel ) ברוחב חצי אינץ' עם סריקה חלזונית בשחור לבן. המכשיר לא כלל טיונר אבל ניתן היה לרכוש מצלמת טלוויזיה. באותה בשנה הופיעו מוצרים דומים Ampex ושל Shibaden אבל הם לא תאמו לאלה של Sony .

1965

מאוחר יותר Sony הציגה את דגם CV-2100 שאיפשר המרה בין שתי שיטות 405/625 וגם הוא לא תאם אף מכשיר בשיטה אחרת .

בשנת 1971 הגיעה הפריצה הגדולה באירופה עם הופעת שיטת U-Matic של Sony . היה זה מכשיר הקלטה ברוחב 3/4 אינץ' עם סריקה חלזונית ולראשונה בקלטות ( אם כי באותה עת כבר היו קיימות קלטות SMPTE למערכת Quad Spot אבל אבל אלה היו מוגבלות לחמש דקות בלבד ). U-Matic נחשבת לפורמט וידאו המוצלח יותר בכל הזמנים ועד כמה שזה יישמע מוזר, הפורמט שווק תחילה לשימוש ביתי. השיטה נהייתה פופולרית מאוד בקרב מוסדות חינוך.

בשנת 1976 הציגו Sony ו Ampex את מערכת C format עם סרט ברוחב אינץ' אחד. השיטה נועדה לשימוש מיקצועי לצד Quadruplex. לעומת Quad מערכת זו היתה היתה סריקה חלזונית. המערכת היתה קטנה יותר וניתן היה להקליט על סרט אחד תוכנית בת שעתיים ( בהשוואה לשעה וחצי על גבי Quad ) .

פרסומת למכשירי וידאו בצבעים של RCA מסדרת select-a-vision משנת 1977

Get the Flash Player to see this player.


בשנת 1978 הושקו לראשונה בבריטניה בבריטניה Betamax ו VHS של המיתחרה JVC . VHS (קיצור של Video Home System ושל Vertical Helical Scan ) עלתה על Betamax בעיקר בזכות העובדה שמשך הקלטת היה 3/4 שעה לעומת חצי שעה בשיטת Betamax. בשנת 1980 הופיעה שיטה חדשה של Philips בשם V-2000 . קיימות סיבות מגוונות לעובדה ששיטת VHS הפכה לפופולרית ביותר . בארה"ב, למשל, השיטה אומצה על ידי תעשיית הפורנו והיא היתה זו שהכריעה את הכף.

מאוחר יותר , בשנותהשמונים ניפתחה מערכה החדשה, אבל בקנה מידה קטן בהרבה, כאשר JVC ו Sony השיקו שתי שיטות משופרות S-VHS ו Beta ED . אף אחת מהן לא הצליחה ממש בשוק הביתי אבל S-VHS הצליחה בשוק המקצועי.

נציין עוד שיטה נוספת שפותחה על ידי Toshiba בשם LVR - Linear Video Recorder , אך לא עברה את שלב האב טיפוס. בשיטה זו הוצעו קלטות כשעל גבי הסרט היו מספר כמה ערוצי וידאו מקבילים עם ראש הקלטה /נגינה קבוע בודד . הראש השתמש בסריקה קבועה אבל נע אנכית.




 








© כל הזכויות שמורות * All trademarks are the property of their respective owners