נא להמתין להופעת התפריט



 
היסטוריה של השידור
הקטן טקסט הגדל טקסט טקסט רגיל

התפתחות התיקשורת הלווינית : בראשית

מעמוד קודם

הוא לא היה גדול יותר מכדור מישחק .כדור פלדה כסוף בקוטר של 78 ס"מ ובמשקל 82 ק"ג המצוייד בארבע אנטנות שהיו מסוגלות לשגר רק אותות רדיו חסרי משמעות במירווחים קבועים אל כדור הארץ. הרוסים קראו לו ספוטניק .

בלילה של ה 4 באוקטובר 1957 , מתשלובת בייקונור (שתיקרא מאוחר יותר " קוסמודרום בייקונור") שבקזחסטאן הושלמה משימתו של טיל מסוג 7-R, עת הוא הביא למסלול נמוך סביב כדור הארץ את הלוין המלאכותי הראשון בהיסטוריה.
ארתור סי קלארק , שכתב 12 שנים קודם לכן את התסריט הדמיוני הזה, כתב ביומנו באותו היום:" זהו היום האחרון בהסיטוריה שלכדור הארץ היה רק ירח אחד". וזה היה לראשונה ירח מעשה ידי אדם. בצעד זה האנושות עשתה קפיצה גדולה קדימה והגשימה חלומות של מאות רבות של היסטוריה - ליצור ירח מלאכותי ולשגר אותו לחלל. הרוסים יצרו לווין כדורי כסוף ששידר בתדר שכל חובב רדיו יכול היה לקלוט . הם רצו להפגין בפני האנושות את יכולתם הטכנולוגית ואכן הצליחו בזאת. אבל בברית המועצות
אף אחד לא יצא מגידרו למראה הלווין החדשני הזה. אפילו עיתון המיפלגה הידוע דאז "פרבדה" הקדיש לשיגור ההיסטורי הזה רק כמה פסקאות ספורות והמילה לווין לא נכללה בהן כלל.

במערב, לעומת זאת, זעקו כותרות העיתונים ששיגור הספוטניק הוא תחילת "עידן החלל" . שיגור הספוטניק עורר את המערב ובמיוחד את ארצות הברית כפי שאף אירוע לא עשה קודם לכן. כזכור, מיד עם סיום מלחמת העולם השניה החלה תקופה של מתיחות בין ברית המועצות וגוררותיה האירופיות והאסיתיות לבין מדינות מערב אירופה וארצות הברית. החל עידן "המלחמה הקרה". ללא כל גיבוי ממשלתי מסיבי או גיבוי מצד גורמים תעשייתיים, החלה ברית המועצות בתוכנית אגרסיבית של פיתוח טילים כשהמטרה הראשונית היתה פיתוח טילים בליסטיים בין-יבשתיים שיוכלו להגיע עד לארצות הברית.

לארצות הברית היה יתרון התחלתי : תשתית תעשייתית גדולה שלא נפגעה במלחמת העולם השניה , מרכזי מחקר ופיתוח תוססים הן בסקטור הממשלתי והן בסקטור הפרטי , ואולי הפרס הגדול מכל : קרוב ל 120 טילי קרקע-קרקע מסוג V2 שיוצרו על ידי גרמניה הנאצית בפרוייקט הטילים שבנהולו של וורנר פון בראון שהיה מאוחר יותר היוזם ומניח היסוד לתוכנית החלל האמריקאית NASA .

ברית המועצות, מצד שני, הצליחה ללכוד ולהיא לתחומיה מהנדסים מהדרג השני אשר השתתפו בפרוייקט הטילים הגרמני שב Peenemunde שלחופי הים הבלטי . הם גם הצליחו לתפוש אבות טיפוס של טילים אשר הושמדו על ידי הגרמנים הנסוגים. ב 21 באפריל 1957 הצליחו הרוסים לשגר טיל בליסטי בין-יבשתי עם ראש מלחמה דמה . שישה חודשים מאוחר יותר הם כבר שיגרו את הספוטניק.

ההישג הכביר הזה מדינה שהתשתית התעשייתית שלה חרבה ברובה במהלך מלחמת העולם השניה נזקף ברובו לזכות עקשנותו ומנהיגותו של אדם אחד, שמרבית חייו שמו נשמר בחשאי והוגדר רק כ"מנהל תוכנית החלל של ברית המועצות ". שמו היה סרגיי פבלוביץ' קורולב . הסובייטים טענו במשך שנים, כי הם חששו לפרסם את שמו מחשש שסוכנים מערביים ינסו להתנכל לו ולחסל אותו . קורולב נולד בז'יטומיר שבאוקראינה בשנת 1907 והושפע בצעירותו מתיאורתיקן חלל רוסי בשם קונסטנטין אדוארדוביץ' טסולקובקי ,חלוץ חקר חלל רוסי, ששמו לא היה ידוע במערב. טסולקובסקי כתב בשנת 1887 סיפור בשם "על הירח", בו הוא תיאר את תופעת חוסר המשקל ותופעות אחרות האופייניות לחלל החיצון .
בשנת 1895 הוא כתב טסולקובקי סיפור נוסף בכותרת "חלום של אדמה ושמיים" בו הוא תיאר לראשונה את רעיון הלווין המלאכותי. בניגוד לז'ול וורן, טסולקובסקי היה מדען מלומד, שתיאר בפרוטרוט את מערכות הרקטות ואת תחנות החלל. הוא העלה את הרעיון להשתמש בחומרי דחף שנימצאים בשימוש עד עצם היום הזה, כמו מימן נוזלי ופחמימנים אחרים . יתר על כן, הוא הציע טילים רב-שלביים לשיגור גופים לחלל , על מנת לעזור בהיחלצות מכוח המשיכה של כדור הארץ , רעיון שהפך לעקרון של קבע בכל טיל המשוגר כיום מכדור הארץ. קורולב הושפע מאדם נוסף - ניקולאי קיבלצ'יץ'  
אשר הוצא להורג בשנת 1881 ואשר תכנן ספינת חלל המונעת בטיל והאמין בכל מאודו ברעיון שלו . קיבלצ'יץ' הוצא
להורג בעוון השתתפות ברצח את הצאר אלכסנדר ה 2 .

בצעירותו הצטרף קורולב לקבוצה של חובבי טילים בהנהגת פרידריך אתרורוביץ' צנדר. קורולב והמדענים האחרים בקבוצה זו היו אמורים לפתח ולבנות אבות טיפוס לטילים שהיו אמורים מאוחר יותר להידמות לאלה שפותחו באותה תקופה בגרמניה על ידי פון בראון ועל ידי גודארד בארצות הברית.
אבל בשנות ה 30 הפרנואידיות של ברית המועצות בהנהגת סטלין נפסק הפרוייקט . באותה תקופה נעצרו מדענים רבים ורבים מהם גם הוצאו להורג באשמת "בגידה". קורולב נעצר 2-ב בנובמבר 1937 ונשפט למאסר של 8 שנים בעוון יצירת קשרים עם "מרגלים" ( כלומר מדענים) גרמנים. אחרי ששירת חלק ממאסרו בארכיפלג גולג, הועבר קורולב בשנת 1940 יחד עם עוד מדענים למחנה מיוחד. בקיץ 1945 , אחרי הנצחון הסובייטי על גרמניה הנאצית , קורולב טוהר לחלוטין מכל ההאשמות שטפלו עליו וקודם לדרגת קולונל בצבא האדום. משימתו הראשונה בצבא היתה לבקר בגרמניה ולאסוף חומר בנושא טילי V2 של פון בראון. למרות תקופת המאסר הממושכת ובידודו ממערכות המחקר, קורולב התקדם מעתה במהירות מרשימה בסולם הדרגות ותוך זמן קצר מונה ל"מתכנן הראשי" של תוכנית החלל הסובייטית.

בינתיים ,בארצות הברית החלו להשתעשע ברעיון של טלווינים מלאכותיים בשנת 1954 . באוקטובר 1945 אירגן חיל הים האמריקאי "וועדה לבחינת האפשרות של טילים בחלל". חיל הים העלה מספר רעיונות לגבי מערכות טילים אבל נאלץ לנטוש את התוכנית, עקב קיצוצים בתקציב שהונהגו עם תום מלחמת העולם השניה.

בשנת 1946 הוזמן פרוייקט DNAR( ראשי תיבות של research and developemnt) של חברת "דאגלס " שמוקם בסנטה מוניקה , קליפורניה, על ידי חיל האויר האמריקאי להגיש הצעות לגבי פיתוח לווין מלאכותי . ( מאוחר יותר הפך הפרוייקט לחברה נפרדת הנושאת אותו שם). הדו"ח של RAND כלל אפשרות של פיתוח לווין ושיגורו לקראת שנת 1591, בעלות פיתוח של 150 מליון דולר. הדו"ח כלל גם מישפט "נבואי" : " שיגור הלווין יצית את דמיון האנושות ויצור כנראה הדים בכל רחבי העולם שניתן להשוותם לאלה של פצצות אטום".

עד לאוקטובר 1954 לא נעשתה התקדמות של ממש בתחום פיתוח הלווינים , עד שבאותו חודש , במיסגרת ועידה בינלאומית של מדענים שכללה גם את משלחות בריה"מ וארה"ב, הוסכם על שיגור לווין מלאכותי למיפוי כדור הארץ במסגרת הנה הגיאופיזית הבינלאומית שהיתה אמורה להתחיל 1-ב ביולי 7591. השנה היתה אמורה להימשך למעשה 18 חודשים ובמהלכה היו המדענים אמורים ללמוד את כדור הארץ ככוכב לכת ולאסוף נתונים סביבתיים ופיזיקליים שונים באמצעות לווין.

בשנת 1954 הודיעו בריה"מ וארה"ב כי בכוונתן לשגר לווין במהלך השנה הגיאופיזית. רק מעטים בארה"ב לקחו ברצינות את ההצהרה הסובייטית. חודש לאחר ההצהרה עצמה, קיבל קורולב אור ירוק להמשיך בפרוייקט לשיגור לווין מלאכותי . בחגיגות מאה שנה להולדת טסולקובסקי ובהופעה פומבית נדירה מאוד, הצהיר קורולב : "בזמננו, הנדסת טילים היא אחד מתחומי המדע והטכנולוגיה החשובים ביותר. טילים סובייטים חגים מעל לפני הארץ במהירות רבה מאוד, עד עתה ללא תשומת לב. בעתיד הקרוב, יחלו בבריה"מ ובארה"ב שיגורים של לוינים מלאכותיים ראשונים למטרות מדעיות"....

אותו העתיד הקרוב שקורולב דיבר עליו אז היה במרחק של חודש ימים בלבד.....

זמן קצר לאחר שיגור הספוטניק, אמר נשיא ארצות הברית דוייט אייזנהאוור , שתוכנית החלל האמריקאית לא תתחרה בזו של הסובייטים. אבל הצעדים שננקטו בארה"ב גילו בדיוק את ההיפך. מיד אחרי שיגור הספוטניק ואחרי שיגור פוטניק 2 שבא אחריו ( שכלל שיגור של כלב לחלל ) , ארצות הברית פתחה בפרוייקט חלל עצום ששיאו אמור היה להיות הנחתת אדם על הירח בתוך עשור

לעמוד הבא
 


© כל הזכויות שמורות * All trademarks are the property of their respective owners