נא להמתין להופעת התפריט



 
היסטוריה של השידור
הקטן טקסט הגדל טקסט טקסט רגיל

אתרי שידור היסטוריים
מרכז השדור ב קניגס ווסטרהאוזן- גרמניה


הקמת האתר

כבר בשנת 1911 שימשה טחנת הרוח ( וינדמולנברג ) הישנה בעיירה הקטנה קניגס ווסטרהאוזן ( או בקיצור WK) כאתר לשדורי רדיו ניסיוניים על ידי יחידה של הצבא גרמני

טחנת הרוח לפני 1914

הצבא השתמש במשדרי קשת ניידים עם אנטנות שהורמו באמצעות בלונים ועפיפונים.לאור התוצאות הטובות, הוכרז האתר כתחנת רדיו צבאית קבועה .

תחנת רדיו צבאית ניידת

בניית האתר החלה בשנת 1913 . למרות עיכוב מסויים בתחילת מילחמת העולם הראשונה, הפכה התחנה לפעילה ב 15 ביוני 1915 . התחנה קיבלה את אות הקריאה PL, בעקבות שם המפקד הראשון שלה, רב סרן פון לפל . משדרי הקשת שימשו בעיקר לדיווחים צבאיים. אמצעי התקשורת היחיד באותה תקופה היה הטלגרף. באפריל 1917 החלו הניסיונות הראשונים לשדורי קול ומוסיקה בהשתתפות הפיזיקאי אלכסנדר מייסנר והמהנדס האנס ברדוב. אבל הממונים עליהם אסרו עליהם להמשיך ב"שטויות האלה". אחרי מילחמת העולם הראשונה קיבל לידיו שרות הדואר הגרמני, ה Deutsche Reichspost את השליטה על התחנה הצבאית לשעבר.

האתר בשנים הראשונות

מיד לאחר שהאתר עבר לידי ה Deutsche Reichspost ציוד השידור הומר לשימוש כאתר רדיו מסחרי אזרחי. התת-שר האנס ברדוב מונה כאחראי על האתר. הוא אירגן התקנה של משדרי שסתום, תחנת קליטה בברלין-צלנדורף ושני תרני שדור, כל אחד בגובה של 100 מטרים .

הפונקרברג - תחנת השידור - בשנת 1918
בנובמבר 1919 האנס ברדוב נתן הרצאה בה פירט את השקפתו לגבי שדורי רדיו ציבוריים. יתכן מאוד שבגלל חסר באיורים משכנעים נציגי העיתונות לא לא שוכנעו באופן מיידי בחשיבות העניין. שדורי ניסיון נוספים בוצעו משדר קשת בשנת 1920 . התוצאות חיוביות הביאו לשדור הראשון , קונצרט חג מולד שהוגש על ידי צוות של עובדי הדואר ב 22 בדצמבר 1920 . דווחים על השדור הגיעו מבריטניה , הולנד, לוקסמבורג וסקנדינביה. לא היתה כל תגובה מגרמניה עצמה וזאת מכיוון שהאזנה לרדיו על ידי הציבור הרחב היתה אסורה עידין באותה תקופה.

קונצרט חג מולד בשהת 1920
לאחר הנהגת שדורי רדיו בגרמניה בשנת 1923 נמשכוושדורי הקונצרטים, הקונצרטים " של ימי ראשון" כפי ניקראו אז, עד שנת 1926 . באמצע שנות העשרים בוצעו הרחבות באתר השדור. בשנת 1926 נוספו שני בנייני שדור ,שישה תרני שבכה לשדור, כל אחד בגובה 210 מטרים ותורן נוסף, "מגדל אמצעי", בגובה 243 מטרים. ה "מגדל האמצעי" שניבנה על שלושה בסיסי בטון זכה עד מהירה לכינוי החיבה "שמנמן " על ידי תושבי הסביבה. בשנת 1926 האזור בסביבת ה פונקרברג (גיבעת השדור ) היה מכוסה כולו בתחנות שדור

אולם השדור הגדול במיבנה מספר 3


נוצר צורך לבנות תחנת שדור נוספת מחוץ לקניגס ווסטרהאוזן וזו נבנתה בצסן, קילומטרים ספורים מקניגס ווסטרהאוזן . בדצמבר 1927 הופעלה תחנת השדור זצסן ושידרה בגלים ארוכים. ב 29 באוגוסט 1929 בוצע בצסן השדור הרשמי הגרמני הראשון בגלים קצרים בעוצמה של 8 קילוואט

תחנת השדור הגדולה בצסן
בנין משדר מספר 4


האתר בתקופות שונות

טר לגבי שדורי רדיו. המשטר הנאצי היה מודע ליכולות התעמולה באמצעות הרדיו ועל כן הביאו להתפתחות מהירה של שדורי הרדיו . מכשירי רדיו עממים רבים שכונו Volksempfanger שווקו בחנויות במחירים סבירים ובמרבית בתי האב בגרמניה היה מקלט רדיו בסיסי שיכול היה לקלוט את התחנות המקומיות.
לאור הצלחת המישחקים האולימפיים שנערכו בגרמניה 1937 הורחב אתר צסן . בבנייני שדור מספרים 5 ו 6 בצסן הותקנו משדרים בגלים קצרים , כל אחד בעוצמה של 040 קילוואט . בתקופה האחרונה של מילחמת העולם השניה נבנה בניין שדור מספר 7 , אשר שימש כמיבנה לגנרטור לשעת חרום. אתר צסן היה פעיל עד לשנת 1945.

מתקן השדור ב Zeesen
אחרי מלחמת העולם השניה נפלו שני המתקנים בידי כוחות הכיבוש הסובייטיים. ( האזור היה בתחום גרמניה המזרחית עד לאיחוד הגרמניות ). הציוד של תחנת צסן נלקח על ידי ברית המועצות בתור חלק מהפיצויים ואילו האנטנות ומבני השדור שנותרו פוצצו. המבנים וחלק מהמשדרים בתחנת קניגסווטרהאוזן נותרו פעילים חלקית. ביוני ובנובמבר 1945 הופעלו מחדש שני משדרים בגלים קצרים ובאוגוסט 1946 הופעל משדר בגלים ארוכים בעוצמה של kW 100 ששידר עבור תחנת הרדיו Deutschlandsender . המשדר המקורי נבנה על ידי החברות Lorenz ו Telefunken והוא שופץ בשנים 1963-1964. משדר זה הוצא סופית מפעולה רק באמצע שנות התשעים.

המשדר בגלים ארוכים בעוצמה של 100 קילוואט
יש לציין גם את ההסטוריה של האתר לאחר מילחמת העולם השניה. המשדר האגדי מספר 21 של גלים בינוניים בעוצמה של kW 100 הותקן במקור ב Berlin-Tegel ,נמל התעופה של מזרח ברלין בשנים 1932- 1933 . בשנת 1948 הוא הועבר לקניגס ווסטרהאוזן והופעל בחודש מרץ 1950 . המשדר כובה סופית ב 1989

האיחוד של שתי הגרמניות הביא לשינויים הכרחיים בבפונקרברג . השדורים הסדירים מהאתר הלכו והתמעטו ובקיץ 1995 הם נפסקו סופית. כיום פועל במקום מוזיאון, המוקדש להנצחה של עריסת השדור של הרדיו הגרמני
בשנים האחרנות מאיימת סכנת סגירה על האתר, בגלל תוכניות פיתוח אזוריות בתחום הנדל"ן . העמותה המקומית המתחזקת את האתר ונעזרת בחובבים רבים מתקשה להלחם בתוכניות המאיימות לחסל לחלוטין אתר היסטורי יחיד במינו באירופה בתחום שידורי הרדיו .

בקרו באתר המוזיאון
 


© כל הזכויות שמורות * All trademarks are the property of their respective owners