SatIL.com - אתר DORA להרכבת טילי V2

היסטוריה של השידור

אתר DORA

מעמוד קודם

Mittelbau-Dora, המוכר גם כ Mittelbau או Nordhausen, היה מחנה ריכוז נאצי שהוקם ב 28 באוגוסט 1943 סמוך לנורדהאוזן שבמדינת תורינגיה , גרמניה באזורקונשטיין שבהרי הארץ(Harz) . המחנה היה תת-מחנה של מחנה היכוז בוכנואלד שכבר פעל בסמוך באותה תקופה . בשיאה של פעילות כלל האזור לא פחות מארבעים שלוחות . המטרה העיקרית של מערך המחנות היתה להקים מערכת יצור תת-קרקעית של טילי V-2 . במהלך שמונה עשר החודשים בפעלה מערכת מחנות אלה עבדו בה לפחות 60,000 אסירים ועובדי כפיה מ 21 מדינות , כ 20 אלף מהם קפחו את חייהם באתרים אלה .

הכניסה למנהרות באתר Mittelbau-Dora

בשל ההתקפה הקשה של חיל האויר הבריטי על אתר פינמודנה בלילה ה 18 באוגוסט 1943 הופסקה כליל הפעילות באתר .מכיוון ששני אתרים נוספים בהם יצרו את טילי ה V-2 , בסמוך לוינה ובפרידריכסהאפן נפגעו גם הם, החליטו הנאצים להעביר את המשך היצור למתקנים תת-קרקעיים . אתר קונשטיין נבחר מכיוון שבמקום כבר היתה מערכת מנהרות שנבנתה בשנת 1936 על ידי החברה הכלכלית (Wifo) כמאגר דלק תת קרקעי עבור הצבה הגרמני . ב 28 באוגוסט 1943 הגיעה משלוח ראשון של 107 אסירים מבוכנוואלד בעקבותיהם הגיעו 1,223 אסירים נוספים ב 2 בספטמבר . ב 13 באוקטובר 1943 החלו להגיע לאתר המשלוחים הראשונים של ציוד מפינמודנה . האסירים נוצלו לעבודות בניה שהושלמו בשלהי קיץ 1943.

מערכת המנהרות של קונשטיין היתה באורך 20 ק"מ, בגובה מירבי של 30 מטרים והשתרעה על שטח כולל של 250 אלף מטרים רבועים והיתה אחת ממערכות המנהרות הגדולות ביותר שנבנו בגרמניה. המערכת כוללת שתי מנהרות רכבת מקבילות (מנהרות המכונות A ו B), כל אחת באורך 1.8 ק"מ ,שחוברו תחילה ב 17 מנהרות רוחב שמספרן גדל עם הזמן ל 46.

למעלה: החלק המרכזי של טיל V2 בשלבי יצור במנהרות מיטלוורקק -נורדהאוזן
למטה : זנב ה V2 באולמות היצור של מיטלוורקק -נורדהאוזן

יצור טילי ה V-2 החל באתר בחודש ינואר 1944. ארתור רודולף , מהנדס היצור הראשי של קו הרכבת טילי ה V-2 באתר פינמונדה ניצל עכוח עבודה שסופק לו ממחנות ריכוז ( בעקיר רוסים, פולנים וצרפתים) . האסירים נאלצו להתגורר במנהרות כל הזמן שהושלמה עבורם הבניה של צריפים באביב 1944. בין ינואר 1944 ו אפריל 1945 נבנו ב Mittelbau-Dora כ 6,000 טילי V-2. בחודש אוגוסט 1944 הוחל במקום ביצור של הפצצות המעופפות מדגם V-1 . ב Mittelbau-Dora פעלו מתקני יצור של חברות נוספות ביניהן יצרנית מנועי המטוסים Junkers ויצרנית המטוסים Heinkel .

פס היצור באתר ( צולם אחרי הכיבוש)

מרבית העובדים האסירים היומנם גברים אבל במחנה Dora Mittelbau ובתת המחנה Groß Werther היו גם נשים אסירות . כל הא סירים, בלי יוצא מן הכלל, קבלו יחס מחפיר שגרם להתפרצות מחלות , פציעות ומוות . בן הדוגמאות להתנהגות הסוהרים והצוות : מכות קשות שגרמו לפציעות חמורות עד עיוות המוכה , הרעבה מכוונת , עיוניים גופניים ונפשיים והוצאות להורג בשל כל תירוץ שולי . כאמור, מתוך 60,000 האסירים שבאו מ2 1מדינות שונות רשמו כ 12,000 כמתים באופן רשמי במסמכים הנאציים שנתפשו במקום . אך המספר הכולל של מקרי מות עבר את ה 20,000, אם לוקחים בחשבון את אלה שנהרגו בהפצצות אויריות ומצעדי המוות של 1945.

fff

Mittelbau Dora שוחרר ב 11 באפריל 1945 על ידי כוחות רגלים אמריקאיים אחרי שמהחנה התגלה ב 10 באפריל . אבל עד אז מרבית האסירים כבר נשלחו למצעד מוות בכיוון מחנות הריכוז ברגן בלזן, זכסנהאוזן וליבקר בוכט . הנאצים הותירו במקום רק את החולים והגוססים . בשנת 1970 הוקמו באתר מוזיאון ויד זכרון .

יש לציין, שבשלהי מלחמת העולם השניה, כשגברו הפצצות בעלות הברית החליטה גרמניה להעתיק את מרבית היצור של מטוסי הסילון והמשך יצור ופיתוח הטילים למרכז אוסטריה. הפעילות הועתקה למחנות משנה באזור מחנה מאוטהאוזן , ביניהם המחנות Ebensee St. Georgen ו Gusen. האסירים במחנות אלה, חלקם יהודים , עסקו בחפירת רשת תעלות מסועפת שנועדה לאפשר המשך היצור גם בתנאי הפצצה כבדים מצד בעלות הברית.
היצור לא הגיע בסופו של דבר לשלב מעשי ועם התקרבות כוחות בעלות הברית ניסו הגרמני, במהלך מנוסתם ונטישת המחנות, לפוצ את המנהרות על עובדי הכפיה שבהן, דבר בנמנע בסופו של דבר ברגע האחרון.
מרבית עובדי הכפיה במנהרות ובמחנות אלה סבלו, כמו במחנות אחרים,מתנאי מחיה מחפירים והתעללויות שונות ותוחלת החיים של אסיר ממוצע לא עברה את ארבעה החודשים מיום כניסתו לאחד מהמחנות.
אתר מוזיאון ויד זכרון מחנה מאוטהאוזן

, אתר הזכרון לחללי גוזן