נא להמתין להופעת התפריט



 
היסטוריה של השידור
הקטן טקסט הגדל טקסט טקסט רגיל

הטלוויזיה של מזרח גרמניה
הרפובליקה דמוקרטית הגרמנית ( GDR / DDR )


הטלוויזיה של מזרח גרמניה הוקמה בשנת 1952 בשם "טלוויזיה גרמנית" - DFF Deutscher Fernsehfunk , מתוך יומרה חסרת בסיס להיות הטלוויזיה של "כל הגרמנים" ( מזרח ומערב גם יחד...). היא פעלה בשם זה בין השנים 1952-1972 . השדורים הסדירים בשחור לבן החלו ב 3 בינואר 1956 .
הטלוויזיה המזרח גרמנית היתה באחריות "הוועדה הלאומית לטלוויזיה ב DDR " Staatliche Komitee fur Fernsehen der DDR. ב 7 באוקטובר 1969 החלו השדורים בצבעים בשיטת SECAM ובאותו מועד נחנכו גם השדורים של הערוץ השני. הבחירה בשיטת הצבע הצרפתית, השונה מזו הנהוגה במערב גרמניה, נועדה להקטין באופן מיידי את אפשרות הקליטה של שידורי הצבע של הערוצים המערב גרמניים שכבר שדרו באותה תקופה בשיטת PAL ( שגם פותחה במערב גרמניה ) וגם "לישר קו" עם השיטה שאומצה ביתר מדינות הגוש הקומוניסטי דאז . השידורים מומנו מאגרת טלוויזיה שעלתה 10.50 מרק מזרח גרמני תומרת אחזקה של מקלט רדיו ומקלט טלוויזיה לכל בית אב.

Content on this page requires a newer version of Adobe Flash Player.

Get Adobe Flash player


הטלוויזיה המזרח גרמנית סבלה מיומה הראשון ועד יומה האחרון מחוסר אמינות מוחלט ומרבית תושבי מזרח גרמניה שיכלו לקלוט את שדורי הטלוויזיה המערב גרמניים ניצלו אפיקים אלה על מנת להתעדכן בחדשות הנכונות הן מהמערב והן מהמזרח. על מנת לסייע לצופים במזרח גרמניה, הקימה ,ממשלת מערב גרמניה ( בין השנים 1966 - 1969 ) את מגדל הטלוויזיה המתנשא לגובה של 368 מטרים במערב ברלין . זהו מגדל הטלוויזיה השני בגובהו באירופה ( מיד אחרי זה של מוסקבה ). בזכות גובהו הרב ועוצמת המשדרים שהותקנו בו, התאפשרה קליטת הערוצים המערב גרמניים עמוק בתוך שיטחי מזרח גרמניה ,דבר שהכעיס מאוד את הממשלה המזרחית, שנותרה חסרת אונים.

Content on this page requires a newer version of Adobe Flash Player.

Get Adobe Flash player


ב 11 בפברואר 1972 הוחלף שוב שמה של DFF , כשהיומרה להקרא הטלוויזיה של "כל הגרמנים" הומרה ל Fernsehen der DDR - GDR Television or DDR-FS.

Content on this page requires a newer version of Adobe Flash Player.

Get Adobe Flash player


שידורים בצבעים בשיטת PAL - במיוחד עבור מערב גרמניה

בשנת 1980 מערכו המשחקים האולימפיים ( קיץ) במוסקבה. המזחקים היו מקור גאווה עצום עבור ברית המועצות ועבור כל מדינות הגוש המזרחי אבל הוחרמו על ידי 64 מדינות המערב בשל הפלישה הסובייטית לאפגניסטן בשנת 1979 .

ב DDR-FS החליטו לשדר את המשחקיםה אולימפיים בצבעים במיוחד עבור תשובי מערב גרמניה שהחריפה אף היא את המשחקים והוחלט על הקמת משדרים ניסיוניים בשיטת הצבע PAL שהיתה נהוגה במערב גרמניה (. יש לציין שכל מקלטי הטלוויזיה במזרח גרמניה היו דו-שיטתיים ואפשרו לצפות בשידורים המערביים בעוד שכמעט כל מקלטי הטלוויזיה במערב גרמניה היו רק בשיטת PAL מכיוון שתושבי המערב לא התעניינו, בשלון המעטה, בשידורים של המזרח . השידורים הניסיונים לא זכו להצלחה ומאז הופעלו ועד לשנת 1985 נרשמו במערב גרמניה רק 6,078,500 מקלטים דו-שיטתיים.

תוכנית התעמולה למערב גרמניה "הערוץ השחור"

תוכנית התעמולה למערב גרמניה "הערוץ השחור" בצבעים
תוכנית החודשת היומית המפורסמת של DDR 1 החדשות - בראיה מזרח גרמנית



התמוטטות מזרח גרמניה

בשנת 1989 עשתה מזרח גרמניה מספר נסיונות לקרב אל המסכים צופים מהדור הצעיר יותר, על מנת להסיח את דעתם מתוכניות הטלוויזיה של המערב. בין השאר הופקה תוכנית חדשה בשם Elf 99, אבל גם התוכנית זו לא הצליחה , מכיוון שבמזרח גרמניה החלו לנשב רוחות חדשות . במדינה השתררה באותה תקופה מתיחות על רקע כלכלי ומדיני, בעקבותיה הונהגו רפורמות שונות שהגיעו ממוסקבה, שם החל מיכאיל גורצצ'וב במדיניות חדשה כוללת פנימית ובינלאומית.

בתחילה דבקה ה DDR1/2 להוראות המפלגה והתעלמה לחלוטין מההפגנות שנערכו ברחבי המדינה . אבל אלרח התפטרות אריך הונקר, השליט הכל יכול של המפלגה הקומוניסטית המזרח גרמנית ועימו כל הפוליטבירו ב 18 באוקטובר 1989 והתערערות כוחה של המלגה הקומוניסטית המזרח גרמנית, השתנותה גם רוח הדיווחים של חדשות ה DDR1/2 . כל דיווחי התעמולה נעלמו לחלוטין והופעלה עיתונות חופשית. ב 30 באוקטובר 1989 פסקו גם השידורים של Der schwarze Kanal ( "הערוץ השחור" -ראו תמונה בטור משמאל ) שהיתה במשך שנים תוכנית התעמולה המפורסמת והפופולארית ביותר של הטלוויזה המזרח גרמנית.

כאשר נפתחו הגבולות לראשונה ב 9 בנובמבר 1989 ,שידר הערוץ השני DDR2 את כל הדיווחים שהגיעו ישירות מהערוץ המערב גרמני 3 SAT וזאת ללא כל צנזורה. בפברואר 1990 הצטרפה הטלוויזיה המזרח גרמנית המזרח גרמנית לערוץ 3sat בשותפה מלאה התורמת חומרים מקוריים משלה.

בשלב זה כבר התנתקה הטלוויזיה המזרח גרמנית ממנגנון המדינה והחלה בהפקה עצמאית של תוכניות שונות, כולל תוכניות פתוחות של דיונים באולפן בין אנשי ציבור, עיתונאים ופוליטיקאים שכללו, בין השאר, שיחות טלפון שכללו ביקורת נוקבת מצד אזרחים כלפי הממשלה. בתחילה טופלו התוכניות בזהירות, בגלל חששות שהמשטרה החשאית , ה "שטאזי" , שעדיין פעלה ואשר היתה ידועה לשמצה תפעל לסגירת האולפנים .

בחודש פברואר 1990 החליט הפרלמנט המזרח גרמנית, שהטלוויזיה תהיה גוף בלתי תלוי ממשלתית שיפעל באופן עצמאי. בחודש ספטמבר 1990 אושרה הצעת חוק בנושא זה בפרלמנט.

ב 4 במרץ 1990 שונו השמות של שני ערוצי הטלווזייה המזרח גרמניים DDR1 ו DDR2 אשר שבו להקרא DFF1 ו DFF2 וזאת, על מנת לשקף את התמורות החדשות במדינה.

לאחר האיחוד בין שתי הגרמניות, הושבו לקיומן גם חמש המדינות שהרכיבו את שטחי מזרח גרמניה ( מקלנבורג-פומרניה, ברנדנבורג , זכסן, זכסן-אנהלט ותורינגיה) אשר בוטלו בשנת 1952 והתחדשו שידורי הטלוויזיה האזוריים.

לאחר האיחוד שהתרחש ב 3 באוקטובר 1990 חדלה ה DFF לפעול כתחנת הטלוויזיה הרשמית של מזרח גרמניה .הסיבה לסגירת הטלוויזיה המרכזית של המזרח נבעה מחוק יסוד של מערב גרמניה , שלכל מדינה הזכות להפעיל ערוצי רדיו וטלוויזיה על פי החלטותיה שלה ,לא ניתן היה להמשיך להפעיל את ה DDR1 ו DDR2 במתכונתם הממלכתית.

על פי סעיף 36 בהסכם האיחוד, ה DFF פורקה ב 31 בדצמבר 1991. ב 15 בדצמבר 1990 הועברו כל התדרים של DDR1 לרשות הרשת הגרמנית הראשונה ARD שהחלה להעביר בהם את הערוץ הראשון Das Erste . עם המעבר בוטלה גם שיטת השידור בצבע SECAM שהיתה נהוגה במזרח גרמניה.

כאמור, כל המדינות הפדרליות המחודשות של גרמניה באזור שהיה עד אז מזרח גרמניה יכלו להפעיל ערוצים ציבוריים אזוריים משלהן. שלוש מדינות ( זכסן , זכסן-אנהלט ותורינגיה ) העדיפו להקים תאגיד משותף בשם MDR המשדר מלייפציג. מקלנבורג הצטרפה לתאגיד השידור NDR ואילו ברלין וברנדנבורג הקימו לעצמם רשת משלהן
 
כיתוב : נסגר -סוף ה DFF
 
צוות DFF נפרד מהצופים

ספריית התוכניות של הטלוויזיה המזרח גרמנית נשמרת כיום במספר ארכיונים בהם ניתן לצפות ואף לרכוש תוכניות שונות. הארכיון המר
כזי נמצא במוזאון בשדור הגרמני : Standort Babelsberg - Deutsches Rundfunkarchiv בנוסף מתבצע כיום פרוייקט לשמור כל התוכניות של " הערוץ השחור ".

בעמודים הבאים : קטעים חושבים מהימים האחרונים של מזרח גרמניה כולל פתיחת המעבר למכוניות למערב העיר בדיווח ישיר של כתבי הערוץ של מזרח גרמניה במהדורת החדשות Aktuelle Kamera ופרסומות של שתי מכוניות ה"פאר" של תעשיית הרכב המזרח גרמנית.



הלוגו האחרון של הטלוויזיה של מזרח גרמניה

צפיה בשידורי המערב במזרח גרמניה
שידורי הטלוויזיה של מערב גרמניה נקלטו בכל רחבי מזרח גרמניה פרט לשני אזורים - בצפון מזרח ובדרום מזרח , שם לא ניתן היה לקלוט את השידורים מסיבות טכניות. המזרח גרמנים שהצליחו לקלוט את השידורים המערביים לעגו לתושבי אותם אזורים וכינו את האזורים הללו " עמק האבודים".. ( האזורים השחורים באיור שלמטה).

המשך בעמוד הבא
 


© כל הזכויות שמורות * All trademarks are the property of their respective owners